"אבסינת׳" – סיפורה האמיתי של "הפיה הירוקה"….

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
האבסינת׳ הינו משקה אלכוהולי המיוצר כבר למעלה ממאתיים שנה ב-3 אזורים עיקריים באירופה- שוויץ, צרפת, וצ׳כיה. זיקוק של "לענת האבסינת׳" מופיע בתיעודים עתיקים ממצריים עוד מ-1500 לפנה״ס וגם ביוון העתיקה.
– ערוך ממאמר של יותם קריימן, ובהסכמתו.

12/10/2017

האבסינת׳ הינו משקה אלכוהולי המיוצר כבר למעלה ממאתיים שנה ב-3 אזורים עיקריים באירופה- שוויץ, צרפת, וצ׳כיה (לשעבר חלק מצ׳כוסלובקיה) אזור שנקרא בעבר ״האדמות הצ׳כיות״ כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. באותה תקופה האוזר לא היה "צ׳כיה" אלא האדמות עליהן היו ממלכות בוהמיה ומורביה (שלזיה לא הייתה קשורה לעניין, למי שמכיר היטב את צ׳כיה של היום). יחד עם זאת, זיקוק של "לענת האבסינת׳" מופיע בתיעודים עתיקים ממצריים עוד מ-1500 לפנה״ס וגם ביוון העתיקה.
את המשקה מכינים לפי מתכון עתיק שנקרא בפי המזקקים ״השילוש הקדוש״- לענת האבסינת׳, פנל מתוק (ירוק) ואניס. מזקקות שונות מוסיפות צמחים נוספים בכמות קטנה.
בעת ההתססה של לענת האבסינת׳, (wormwood) משתחרר שמן המצוי בצמח. בשמן זה זיהו מרכיב שנקרא טוּיוֹן.  (Thujone) על הטויון נאמר ש"בכמות גדולה, יכול להשפיע על תחושת השיכרון שגורם לה להיות שונה מזו שמרגישים משתיית בירה, למשל". אמנים רבים היו מגיעים לבוהמיה (שפראג במרכזה) כדי ליהנות מהשפעה זו.
בתחילת המאה ה-20, האלכוהול עורבב עם חומרים זולים, חלקם-רעילים, שיכלו לגרום לעיוורון, ואף מוות. אותם רעלים היו הגורם להזיות, לא האבסינת׳. המשקה נאסר במקומות רבים.
השם "הפיה הירוקה״ מתייחס לטויון, החומר ה״פעיל״ באבסינת׳. בארצות רבות האבסינת׳ נאסר לשימוש, וכך למשל בארה״ב נמכר בעיקר ליקר בטעם אבסינת׳ ולא המשקה המקורי. גם בישראל כמעט שאין אבסינת׳ עם טוּיוֹן.
האיחוד האירופי מתיר למזקקות לייצר אבסינת׳ עם עד 10 מ״ג טויון לליטר משקה. בגלל מקרה (משמח) של אי-הבנה של פקיד בבריסל בשנת 2009, התירו לצ׳כיה לייצר עד 35 מ״ג/ליטר. רוב העוסקים בתחום טוענים שלאותו פקיד לא היה מושג מה הוא מקליד ושמעולם לא ראה, טעם או הריח אבסינת׳. (עדיין, 70%-76% אלכוהול, אבל לא ככה שותים את זה). באותה שנה החלו לייצר בצ׳כיה את ה-"35" המפורסם.
לאבסינת׳ יש שתי צורות הכנה: זיקוק ויישון. את האבסינת׳ המזוקק שותים בכוס-גביע ייעודית, לאחר שמניחים על פיה כפית מחוררת ועליה קוביית סוכר, ומשתמשים במעין ״מזרקה״ שמטפטפת מי-קרח על קובית הסוכר עד שהיא נמסה והכוס מלאה. המשקה הופך משקוף לאטום, האלכוהול מדולל בהרבה מים, ושותים אותו לאט.
את האבסינת׳ המיושן יש דרך אחרת להכין.

צורת השתייה של אבסינת׳ מיושן שקיימת בצ׳כיה שונה מהשיטה בצרפת או שווייץ. לוקחים גביע קטן יותר, כפית עם חורים, קוביית סוכר, מוזגים את המנה על גבי קוביית הסוכר, מדליקים את הסוכר בעזרת מצית, נותנים לסוכר המתקרמל לטפטף פנימה, מכבים את הלהבה ומגישים את הכוס עם עוד כוס מים קרים ליד. אמורים לשתות לגימות קטנות ובמקביל לגימות מהמים. האבסינת'ריות בפראג וברחבי צ׳כיה מציעות תפריט עשיר ממאות מזקקות משלושת המדינות המובילות (ומעוד כמה מדינות), אבל רק כשיוצאים מפראג והולכים עם צ׳כים לבר-אבסינת׳ אמיתי, לא מלכודת תיירים, ניתן להיחשף לתרבות המיוחדת שמלווה את טקס-השתייה הזה.
למגיעים לברנו, אני ממליץ בחום על naproti בר אבסינת׳ למקומיים.
חשוב להבין, האבסינת׳ אינו סם הזייה אלא משקה עם תרבות עשירה סביבו.

עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit