היסטוריה פרטית ומשפחתית

כמו כל ההחלטות שלי, גם החלטת המעבר לצ'כוסלובקיה נפלה ברגע ומיד בוצעה.
אני רוצה לקחת קרדיט ולהגיד אהבה, רומנטיקה, לב פועם….
בולשיט, בסה"כ אחותי רצתה את הדירה שלי בתל-אביב. גם זו דרך.

סבא חיים היה ציוני. הוא נולד בוורשה שבפולין וסיים לימודי פיסיקה ומתמטיקה בבית ספר גבוה בווינה. לאחר מכן, היה מנהל בית ספר בצ'נסטוחוב שבפולין ומשם עבר לוורשה וניהל את המשרד הארצי-ישראלי. ב-1921 עלה לארץ עם רעיתו כדי להגשים חלום ולהיות כימאי, אולם מכיוון שהתעשייה בארץ לא הייתה מפותחת בתחום, היה למורה למתמטיקה ופיסיקה בביה"ס למסחר ובסמינר לווינסקי למורות.
בשנת 1934, חלה במחלה ממארת ולאחר שנתיים של סבל גופני ונפשי, נפטר.

בניין צמרת, כמו כל בניין, גם הבניין שלנו הורכב מערב רב של עם ישראל, רופאים ומהנדסים, שכירים ועצמאיים, מורים ותלמידים, דתיים וחילוניים, חרדים ואוכלי שרצים, צברים ילידי ישראל, עולים ותיקים ופחות וותיקים, הכל מכל וכל, אוכלוסייה יפה.. וכולם חיו בשלום ובשלווה – ואולי אלו רק הזיכרונות שלי בתור ילד.
כמו העם, גם הבניין היה מורכב מסך דייריו, כל אחד הביא עמו את דרך חייו, את תרבותו ותבשיליו, והמינון הנכון עזר לייצר חברה מגוונת ומעניינת.