אלה פיצג'רלד ומרילין מונרו: סיפורה של חברות מפתיעה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בימים האפלים של ההפרדה הגזעית, לכוכבנית ההוליוודית וזמרת הג'אז היה קשר חברות חם ומתריס.
כשנשאלה פעם על הזמרים האהובים עליה, ענתה מרילין מונרו: "ובכן, האדם האהוב עליי ביותר, ואני אוהבת אותה כאדם כמו כזמרת, אני חושבת שהיא הגדולה ביותר, זו פיצג'רלד." 

מונרו הייתה לא רק מעריצה של פיצג'רלד, אלא שהייתה גם חברת אמת שהשתמשה במעמדה ככוכבת הוליוודית כדי לשפר את הקריירה של פיצג'רלד. חברותם תימשך עד מותה בטרם עת של מונרו. גם אחרי פטירת מונרו, נותרה פיצג'רלד אסירת תודה על התמיכה שהכוכבת סיפקה במהלך חייה.

ייתכן ואחת הסיבות לקשר החם בין מונרו לפיצג'רלד היו מספר חוויות חיים שהיו להן במשותף, החל בילדותם הטראומטית.
מונרו גדלה במהלך השפל הגדול, לא הכירה את אביה והתמודדה עם אמה שסבלה מבעיות נפשיות. היא הועברה בין בתים רבים וסבלה התעללות מינית. בשיחה על ילדותה בעת ריאיון בכתב העת "טיים" משנת 1956, היא תהתה "איך שרדתי את זה?"
פיצג'רלד הייתה בת 15 כאשר מות אמה, בשנת 1932, טלטל את עולמה. אביה החורג התעלל בה, ולכן היא עברה לגור אצל דודתה בהארלם. היא עזבה את בית הספר כדי להרוויח כסף והחלה לעבוד בתור תצפיתנית עבור בתי בושת, להזהירם מפשיטה משטרתית. חייה הובילו לכך שפיצג'רלד הושמה בפנימייה רפורמית בניו יורק, שם הצוות לא היסס להתעלל בתלמידים. אחד המפקחים בתקופתה של פיצג'רלד שם סיפר לימים ל"ניו יורק טיימס" כי "היא הוחזקה במרתף של אחד הבתים ושם עונתה.
"

מונרו הייתה יותר פתוחה לסיפור ילדותה מאשר פיצג'רלד, שמעולם לא דיברה על אותה תקופה. עם זאת, כל אחת מהן העריכה את כל מי שיכול היה להבין חלק מהכאב שחוו. בנוסף לכך, קווי הדמיון בין פיצג'רלד למונרו לא הסתיימו בילדותן: שתיהן נישאו נישואים מוקדמים ולא מוצלחים. וכל אחת מהן הצליחה בסופו של דבר, למרות שהן נפלו מידי פעם במלכודות הכוכבים.

בשנות החמישים, קול השירה המיוחד של פיצג'רלד משך מעריצים ברחבי המדינה. אולם המקומות ששכרו אותה היו לרוב מועדונים קטנים; חלק מהמקומות לא היה מעוניינים שאישה שחורה עם עודף משקל תופיע עבורם, לא משנה עד כמה היא מוכשרת. על פי הדיווחים, פיצג'רלד אמרה פעם לסוכן שלה, "אני יודעת שאני מרוויחה הרבה כסף במועדוני הג'אז שאני מופיעה בהם, אבל הלוואי והייתי יכולה להופיע באחד מאותם מקומות מפוארים."

בהמלצת המורה שלה לשירה, בילתה מונרו שעות בהאזנה להקלטות של פיצג'רלד. בנובמבר 1954 היא זכתה לראות את פיצג'רלד מופיעה בלוס אנג'לס. במהרה נעשו השתיים חברות ולכן כשנודע למונרו כי פיצג'רלד לא מצליחה להשיג הופעה במועדון מוקמבו, מועדון לילה מפורסם בלוס אנג'לס, היא החליטה לעזור לה.

דורותי דנדרידג' וארת'ה קיט כבר הופיעו במוקמבו, ולכן פיצג'רלד לא תהיה האפרו-אמריקנית הראשונה שתופיע שם. אבל בעלי המועדון הרגיש שפיצג'רלד כבדת המשקל חסרה את הזוהר כדי למשוך את ההמונים. מונרו פנתה אליו בהצעה מפתה – אם יזמין את פיצג'רלד להופיע, היא מבטיחה כי תבוא כל ערב, בלוויית אישיות מפורסמת ותשב בשורה הראשונה, היא הבהירה לו את כמות הפרסום שתביא לו, וכך בעל המועדון הסכים לשכור את פיצג'רלד לכמה שבועות במארס 1955.

במהלך ההופעות של פיצג'רלד, מונרו עמדה במילתה ואכן ישבה בשורה הראשונה, פרנק סינטרה וג'ודי גרלנד הגיעו איתה בערב הפתיחה. עם זאת, לא היה צורך בכל מאמץ מצידה, המקומות למופעים של פיצג'רלד אזלו, והבעלים אפילו הוסיף שבוע לחוזה שלה.
התקשרות מוצלחת זו שינתה את מסלול הקריירה של פיצג'רלד. בהמשך היא אמרה למגזין MS "אחרי זה, כבר מעולם לא הייתי צריכה להופיע במועדוני ג'ז קטנים."

בעקבות הצלחתה במוקמבו, קיבלה פיצג'רלד הזמנות רבות אחרות במקומות גדולים וגם חזרה שוב להופיע במוקמבו. עם זאת, בגלל צבע עורה, לא כל מקום התייחס אליה בשיוויון – חלקם ציפו שפיצג'רלד תיכנס דרך דלת צדדית או כניסה אחורית ולא מהדלת הראשית. כאשר זה נודע למונרו, היא שוב תמכה בחברתה. לפי הביוגרף של פיצג'רלד ג'פרי מארק, מונרו נסעה לקולורדו לראות את פיצג'רלד מופיעה. כאשר היא ראתה כי חברתה "מסולקת" מהכניסה הקדמית, סירבה מונרו להיכנס פנימה אלא אם כן היא ופיצג'רלד יעברו דרך דלתות הכניסה הראשיות. כוכבת הקולנוע ניצחה, ובמהרה כל מקומות ההופעה התייחסו אל פיצג'רלד בכבוד שמגיע לה.

מונרו ופיצג'רלד נותרו חברות במשך שנים. עם זאת, כפי שמנהל העסקים הוותיק של פיצג'רלד חשף בפני הביוגרף של מונרו, לואיס באנר, ההתמכרות של מונרו לסמים מנעה מהשתיים ליצור קשרים עמוקים יותר.

פיצג'רלד לא שתתה ולא אהבה סיגריות; היא אפילו התרחקה משירים שהתייחסו לסמים. מבחינתה, בזמן שלא הייתה בסיבוב הופעות, הדרך לבריחה מהלחץ הייתה צפייה באופרות סבון. אבל עבור מונרו, כדורים ואלכוהול היו דרך להתמודד עם הלחץ בחייה והקריירה שלה. הסתמכותה על חומרים אלה העמיקה ככל שחלפו השנים עד שמתה ממנת יתר של סמים בגיל 36 ב-5/8/1962.

פיצג'רלד לא נכחה בלוויה של מונרו. ג'ו דימאג'יו, בעלה השני של מונרו, טיפל בסידורים, והוא לא רצה שחבריה ומכריה הידועים של מונרו ישתתפו בטקס הצנוע.

עם זאת, פיצג'רלד מעולם לא שכחה איך מונרו עזרה לה לראשונה. בשנת 1972, כשסיפרה למגזין MS על חלקה של מונרו להביא אותה לאותה הופעה ראשונה במוקמבו, היא ציינה, "אני חייבת למרילין מונרו חוב אמיתי."

(ערוך ממאמר של Sara Kettler)

עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit