להיות יהודי בצל ההשכלה – הרב דוד גאנץ.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מאז ימים עברו הדת היהודית התנגשה עם המדע, כי איך לדוגמא נסביר תופעות כמו האבולוציה? היחסים המורכבים בין הדת למדע מעסיקים אנשי דת ומדענים, ובהם מדענים האדוקים בדתם, מזה מאות בשנים. בדרך כלל מניחים המאמינים בדת מסוימת שסתירה בין תורתם לתגליות המדע אינה אפשרית, מפני שאם הדת נכונה - אף התורה שלה נכונה. ר' יהודה הלוי ביטא תפיסה זו בספר "הכוזרי": "חלילה לאל, מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין, או דבר שהוכח במופת שכלי!" (מאמר ראשון, פסקה ס"ז). משום כך, כאשר ישנו קונפליקט בין הנאמר בתורת הדת לבין מוסכמה מדעית כלשהי, הברירה היא או לטעון שהמוסכמה המדעית אינה מבוססת; או לפרש את הפסוקים בצורה שתיישב את הסתירה; או לדחות את האמונה בשלמות הטקסט הדתי. אז יש את אלו האומרים – "ככה זה וזהו" אם מצד המאמינים או מצד המדענים, ויש האומרים "נלמד, נחקור, נסיק מסקנות ונמצא את השילוב שמחבר בין המדע לתנ"ך. אחד מאלו היה הרב דוד גאנץ.

דוד גאנץ נולד ב-1541 בליפשטאדט, שבחבל ווסטפליה (גרמניה כיום) שם בילה את ילדותו ולאחר מכן למד אצל הרב ראובן פולדה בישיבה בבון, ואצל הרב אליעזר טריוש בפרנקפורט. כרבים מבני דורו שחשקה נפשם להשתלם בתורה ולהעלות את סיכוייהם למשרה רבנית ראויה, בגיל 19 נדד גם גאנץ לפולין, שם הישיבות נחשבו לטובות באירופה. הוא בחר ללמוד בישיבתו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, בקראקוב.

בדרכו לקראקוב, הוא מתארח אצל דודו, הרב מאן, בנורדהיים, סקסוניה. ובביתו הוא נחשף ל"ספר היסודות" של אוקלידס בתרגומו של אבן תיבון. לימים כתב:

"אקלידו"ס הוא איש השנון החכם המפורסם המחודד ברוב שכלו מכל אשר היה לפניו באומות, וגם מלאחריו עד היום הזה כמוהו לא היה. הוא חיבר את הספר המוחכם המפורסם הידוע הנקרא על שמו אקלידו"ס, אשר אין חקר לעומקו, באופן שכל החכמים הגדולים הקדמונים והאחרונים כולם כאחד יעידון ויגידון שלא נמצא באומות שום ספר תחת השמים הגדול ממנו או שישתווה לו בחריפות ובחידוד לימודיו בענייני חכמת הלימודית. אף שלא הפליג בספרו הנ"ל מענייני התכונה [אסטרונומיה] רק מעט, מכל מקום בלעדיו לא נרים ראשינו ולא מצאנו ידינו ורגלינו בענייני חכמת התכונה כלל, כי בספרו הוא כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, אשר בהיעדר הסולם אין דרך לעלות (נחמד ונעים, ח')

הספר הדליק אצלו תשוקה עזה למתמטיקה ולאסטרונומיה. כתלמיד ישיבה יהודי מגרמניה, ידיעותיו מחוץ ללימוד הדתי היו מוגבלות ביותר, אך למזלו, רבו, הרמ"א, היה פתוח לפילוסופיה ולמדע. כאז כן היום, פתיחותו של הרמ"א לחכמות חיצוניות הייתה לצנינים בקרב חלק מגדולי ישראל של אותה תקופה, אולם הרמ"א וישיבתו היו כר נוח ומתאים למזגו הסקרני והפעיל של גאנץ הצעיר, וסייעו להכוונתו לאפיקי המחקר והחכמה שבהם עסק כל חייו. וכך, בימות החול למדו בישיבה תלמוד, אך בשבתות ובמועדים הותר ללמוד מדעים ודוד גאנץ ניצל זאת להרחבת ידיעותיו.

ב-1559 הגיע הרב גאנץ לפראג, עליה כתב (והזכיר גם את קרלובי וארי וטפליצה):

"פראג העיר הגדולה קריה עליזה, עיר רבתי עם היא, מטרופולין לארץ הזאת, והיא באמצע המדינה, ויש לכל צד וצד מעיר פראג עד סוף המדינה בערך ט״ו פרסאות. המדינה הזאת היא מדינה בנויה ומיושבת מערי פרזות וכפרים לרוב, בערים גדולים ונאים בארמוני מבצרים רבים ויפים. הארץ הזאת היא מלאה ברכת ה', דגן יין ושכר באופן ששאר המדינות היושבים סביבה ממנה יביאו לחמם. גם יש בה נהרות רבות גדולות וקטנות, יאורים רבים וגדולים, דגים לרוב, ארץ מרעה ויש בה עץ די והותר. ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה יחצבו נחושת … גם עופרת וכסף חי [כספית] לאין מספר … גם בנהרות נמצאו גרגרי זהב ומרגליות. גם נמצאו בה חמי טבריא בקארל"ס בא״ד ובטיפליץ. אשר מימינו לא שמענו מכל עוברי דרך שנמצאו טובים מהם. גם אבני יקרות דימנט [יהלום] … נמצא בה לרוב באופן שלא תחסר בה כל טוב" (צמח דוד, חלק ב', עמ' לה).

 

פראג של אותם הימים הייתה מרכז דתי משמעותי, אולם גם מרכז אקדמי חשוב. אוניברסיטת פראג נוסדה ב- 1348, ובמאה ה-16 עמדה בראש מערכת החינוך בבוהמיה. ובמקביל, החל לפעול בעיר מסדר הישועים, ומשימתו העיקרית הייתה חינוכית.

בתקופתו של גאנץ עמדה פראג בחוד המהפכה המדעית האירופאית. בחסות הקיסר רודולף השני הוקם בקרבת העיר מצפה הכוכבים של טיכו דה ברהה ועם הקמתו החל גאנץ לעבוד בו כעוזר יחד עם חוקרים מקומיים נוספים. עדות ייחודית להתפעמותו מהמפעל המהפכני של ברהה עולה מהתיאור הארוך המובא בחתימת ספרו "נחמד ונעים":

"חדשות אני מגיד שבשנת ש"ס לאלף השישי, אדוננו הקיסר המרומם רודולפוס יר"ה (ירום הודו)… שלח למדינות דענימרק וקרא אל החכם המופלג החוקר הגדול בחוכמת התכונה, מכל אשר היו לפניו (טיחא בראהי)… ו[שם] היה יושב עם שנים עשר אנשים כולם חכמים ומביני מדע… וכלי מחזיהם הגדולים והמופלגים אשר עין לא ראתה, ובנה לו הקיסר שם שלוש עשרה חדרים בשורה אחת אשר בכל חדר וחדר היה כלי מיוחד אשר בהם מביטים מצבי ומהלכי כל כוכבי נבוכה ורוב כוכבי שבת, ותמיד כל ימות השנה בכל יומם ויומם היו רואים ומדקדקין וכותבין על ספר מהלך ומצב החמה בגלגליה באורך ובגובה הרקיע, וריחוקה מכדור הארץ. וכן היו עושין בכל לילה, היו חוקרין ומדקדקין על מצב כל אחד מהן… אשר גם אנוכי הכותב הייתי שם ג' פעמים, כל פעם ה' ימים רצופים, וישבתי עימהם בחדרי חזיונם, וראיתי את המעשה אשר נעשה, דברים גדולים ונפלאים…" (נחמד ונעים, פ"ב, ד').

בפראג נפתחו לפניו שערי בית המדרש של המהר"ל (רבי ליווא בן בצלאל) מחד ושערי מיטב המדענים שבעיר מאידך. הוא הצליח לחיות בשני העולמות. רבי דוד גאנץ שילב את לימוד התורה בלימוד הטכניקה של חקר הכוכבים עלי ידי צפיה ואמצעי מדידה וכך, זכה הרב דוד גאנץ לעבוד לצידם של טיכו דה ברהה ועוזרו יוהאנס קפלר. ב-1592, הוא מפרסם את הספר "צמח דוד" – ספר בו הוא מדגיש את השימוש בצפייה בכוכבים ומדידה, על השימוש במתמטיקה וחישובים.

זהו צעד נועז שקורה תיגר על דרך הלימוד המקובלת (סכולסטיקה), הוא מפנה עורף לתורה התלמיית (על שמו של "תֹּלְמִי" או קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס, מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני שחי באלכסנדריה שבמצרים ונחשב כאסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה), לטובת שיטות והסברים אחרים.

בספרו "נחמד ונעים" הוא כותב, לראשונה הסבר על השיטות הקוסמולוגיות. ולראשונה הוא מזכיר ובעברית את שמו של קופרניקוס. הרב גאנץ שומע מטיכו דה ברהה ויוהאנס קפלר על המודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, (הגורס כי מרכז מערכת השמש הוא השמש וכל הכוכבים סובבים סביבה. בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז) ועל המודל הגאוצנטרי שהיה המודל האמיתי לדעת ברהה (בהתאם לתצפיותיו), ועל פיו כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והשמש וכוכבי הלכת סובבים סביבו וששאר הכוכבים, אלו המכונים "כוכבי שבת", (על מנת להבדילם מכוכבי הלכת) נותרים במקומם. תפיסה ששלטה באירופה עד המאה ה-16.

הרב גאנץ מעיד בעצמו כי הוא עימת את דה ברהה וקופרניקוס עם טענתם של חכמי ישראל:

"תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד ב'). כלומר, חכמי ישראל סברו כי לכוכבים יש יכולת תנועה עצמאית, חכמי אומות העולם טענו כי הכוכבים מונעים רק על ידי תנועת הגלגלים שעליהם הם רוכבים ולפי כך חכמי ישראל נסוגו מטענתם (שלימים הוכחה כנכונה) – גאנץ מספר כי גם טיכו ברהה וגם קפלר, פנו אליו ואמרו לו שהצדק היה דווקא עם חכמי ישראל:

"אך תדע שהחוקר הגדול המופלא בחכמת הכוכבים ויחיד בדורו… השר טיח"א בראה"י אמר לי: לא יפה עשו חכמיכם שהודו לחכמי האומות על דבר שקר, כי הדין היה עם חכמי ישראל. באומרו שהכוכבים חוזרים במהלכם העצמיים בלתי הכרח תנועות הגלגלים, רק בעצמם שטים ורצים כעוף הפורח באוויר, והרבה בראיות… וכן שמעתי מפי החכם המופלג קעפלירו"ס." (נחמד ונעים, שער א סימן כ"ה).

יש לשער כי המהר"ל למד מתלמידו הרב גאנץ, את תורתו של קופרניקוס, ולא מן הנמנע שהרב גאנץ הוא שהפגיש את המהר"ל עם טיכו דה ברהה.

 

הרב דוד גאנץ נפטר בשנת 1613 ונטמן בבית הקברות היהודי העתיק בפראג. בראש מצבתו מופיעים ציור של אווז (Gans – בגרמנית: אווז) ומגן דוד.

עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit