כך תועדה הקמת עיר טורקית – גואל דרורי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
כך תועדה הקמת עיר טורקית - גואל דרורי

| פעם צילמתי | 1900 | כאן נולדה עיר |

היישוב בבאר שבע חודש על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1900, שבאותה עת נקראה ביר א-סבע (ערבית:بئر السبع). העיר נבנתה לפי תכניותיהם של שני מהנדסים ערבים, סייד אפנדי אלנשאשיבי ורג'ב אלנשאשיבי ושני מהנדסים אירופאים (גרמני ושווייצרי) בתבנית של שתי וערב (גריד), כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. מסגד זה נבנה פעמיים, פעם בהתאם לגריד המתוכנן שלא מצא חן בעיני הקאימקאם שהרס אותו ובפעם השנייה הוא הניח במו ידיו את אבן הזווית לבניין כדי שהמחראב במסגד יפנה למכה. בשיאה היו בעיר כ-1000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים. לאותן קהילות מינו הבריטים מוכתרים ב-27/7/1920, בשביל המוסלמים – שייח' אבו אבדא לחלק הצפוני ושייח' מוסטפה שרבדי בחלק הדרומי של העיר. מרכז הרחוב הראשי, רחוב 20 המטרים חילק את העיר לחלקיה, הצפוני והדרומי.

מוכתר הנוצרים היה באשר אפנדי סרף ומוכתר היהודים היה משה (מוסה) גורדון.

בעת הקמת העיר, הנציחו העות'מאניים את תהליך ההקמה. הם הזמינו מירושלים את הצלם הארמני שצילם את התהליך, החל בשטח המדברי השומם ובו נטועים אוהלי המהנדסים והמודדים ועד לתום שלטונם בבאר שבע בשנת 1917. תודעת התיעוד הייתה גדולה והם ביקשו מהארמני להכין 2 אלבומים.
על עותק של אחד האלבומים מספר זאב וילנאי בספרו "באר שבע עיר אבות ובנים"
(הספר יצא לאור בשנת 1967) בפרק על מוזיאון הנגב (עמ' 58):

"… אלבום מעניין שמור באולם התצוגה (של מוזיאון הנגב). בו תמונות באר-שבע הטורקית לפני כשישים שנה: בית השלטון בראשיתו, מראה חגיגות שנערכו בה בידי הטורקים וילדי הבדואים שהובאו אליה לקבל חינוך אזרחי.
האלבום היה בידי מושלה הטורקי של באר שבע. אחרי מותו עבר לרשות בנו שמסר אותו בשנת 1951 במתנה לשגרירות הישראלית בקושטא שבטורקיה וממנה הועבר למוזיאון הזה".

עקב אכסון רשלני של מוצגי המוזיאון, אבד לחלוטין העותק המוזכר בספרו של זאב וילנאי.

מה שנשאר והתגלה בשנת 2003 ע"י נוגה ראב"ד (מנהלת מוזיאון הנגב 2001-2010 ג.ד.) הם שלושה צילומים ממעמד מסירת האלבום לשגרירות ישראל בטורקיה.

על כריכת האלבום שגודלו 28/39 ס"מ , בדף האחורי, כתב גורהן בלגה שגדל בבאר שבע, בנו של אסף בלגה מי שהיה….(מושל) באר שבע ויפו ומושל כרך… (בירדן) בשנים 1904, 1906 , 1915

" הנני מעביר את האלבום הרצוף לידיו של מר ט. ארזי עבור המוזיאום של באר שבע, ב…(בנו של) מושל המחוז בשנת 1904 קושטא 2/7/1951
חתום: אסף בלגה, מי שהיה….(מושל) באר שבע ויפו ומושל כרך… (בירדן) בשנות 1904, 1906 , 1915"

על כריכתו הקדמית מצאתי את הצילומים הבאים:

• ט.ארזי, יועץ הצירות, וגורהן בלגה הכותב את ההקדשה, של מושל קושטא הנוכחי, ד"ר פחרדין גייקי מסתכל באלבום, לאחר שהוצג בצירות (ישראל) פילם ישראלי המראה את באר שבע כיום, בטקס שנערך שם ב-2/7/1951 ,

• בנוסף צילום של אסף בלגה מי שהיה מושל באר שבע חותם במשרד יועץ צירות ישראל בקושטא, את דבר הענקת האלבום למוזיאום של באר שבע בנכחות ט.ארזי יועץ הצירות, וגורהן בלגה בנו של אסף בלגה שגדל בבאר שבע.

תפנית מעניינת קיבל סיפור האלבום כשמיכל ואני ביקרנו אצל איילה גורדון, ביקור אחד מיני רבים בהתחקות אחרי תחנת הקמח של גורדון ושניידרוביץ', (איילה היא אשתו של עמירב גורדון בנו של שמשון גורדון ומי שהקימה את אגף הנוער במוזיאון ישראל בירושלים) הראיתי לאיילה את עותקי הצילומים של האלבום העות'מאני והיא פלטה "אני מכירה צילומים אלה" , הרמתי גבה ושאלתי: איך? והיא סיפרה: "לפני שנים אחדות עובדת בכירה של מוזיאון הנגב הגיעה לעבוד במוזיאון ישראל, כתשורה הביאה ונתנה לנו את הדפים המקוריים של האלבום העות'מאני והוא שמור במוזיאון בירושלים".

נכון או לא נכון- איני יודע.

העותק השני של האלבום העות'מאני הידוע בשם "האלבום הטורקי" מצוי בידיו של תושב חברון, שייח עזאת חסן עלי אל-עטאונה, נכדו של ראש העיר הראשון של באר שבע הטורקית, שייח עלי סולימן אבן עטיה אל-עטאונה, מיום הכרזתה כעיר ועד לשנת 1922.
האלבום שמור בחברון כמזכרת משפחתית.

עותק זה אותר והתגלה, לאחר חקירות רבות ומאומצות באמצע שנות השבעים, ע"י מר ששון בר-צבי ז"ל, מי שהיה המושל הצבאי האחרון של הנגב. ששון בר-צבי פנה לשייח עלי כדי לקבל את האלבום לצורך העתקתו בבאר שבע ונענה בסירוב. לאחר טקס של קפה, תה ומגש של מנסף, סיכמו ביניהם כי שייח עזאת יאפשר את צילומו של האלבום בביתו בחברון ותחת השגחתו. סוכם כי נגיע באחת השבתות בתחילת שנת 1974.

לקראת הנסיעה, הכנתי והעמסתי לרכבי ציוד צילום רב, מצלמות מיוחדות לרפרודוקציה, עדשות, סרטי צילום, מתקן רפרוויד שעליו יותקנו המצלמות והתאורה וציוד עזר נוסף (צריך לזכור שאז עוד לא הומצאו המצלמות הדיגיטאליות ומכשירי הטלפון החכמים).

נסענו, ששון בר-צבי ואני, לביתו של שייח עזאת חסן עלי אלעטאונה בחברון. שם ערך מר בר צבי ראיון עם שייח עלי ואני הייתי מרוכז בצילום רפרודוקציות ה"אלבום הטורקי", בציוד המיוחד שהבאתי לשם.

מצילומי הרפרודוקציה שעשיתי הוכנו 3 עותקים:

• הראשון נמצא ב"ארכיון גואל דרורי"- המחזיק גם בתשלילים המקוריים.
• השני נמצא בארכיונו של ששון בר צבי ז"ל
• והשלישי נמסר במתנה לבנ"צ כרמל ז"ל סגנו של ראש העיר השלישי מר אליהו נאווי.

כל הפרסומים והעותקים המופיעים בספרים, אלבומים, מחקרים, ארכיונים וכו' נלקחו מהרפרודוקציות של האלבום שצילמתי בחברון ונמסרו לשימוש ע"י ששון בר-צבי, בנ"ץ כרמל או על ידי.

ארכיון גואל דרורי ©

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit