בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע | גואל דרורי |

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

במקום בו עומד היום "בית יציב" היה בשנת 1921 מחנה אוהלים של חלוצים יהודים. הוא הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה לאנשי "גדוד העבודה". ועד הצירים של ההסתדרות הציונית, שנחשב אצל הממשלה הבריטית לבא כוחו של היישוב היהודי בארץ ישראל, זכה במכרז לבניית בתי הקברות הצבאיים בארץ. מטעמו, זכו שלוש קבוצות של חלוצים בעבודת הבנייה של בית הקברות הצבאי בבאר שבע. הקבוצה הגדולה הייתה של "גדוד העבודה". בית הקברות הוא מהגדולים מסוגו. עבודת הבנייה של החלוצים זכתה לאישור רשמי של ממשלת המנדט: "העבודה בוצעה בידכם בדרך משביע רצון. העבודה בכללותה טובה" עבודת החלוצים הייתה הישג לעבודה העברית.

בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ונטמנו בו 1,240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם ראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, מהם 206 מהאנז"ק – חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי.

במקום נקברו תחילה 139 מחללי קרב באר שבע, ביניהם קצין בדרגת קפטן (סרן) ממוצא יהודי, סימור ואן דן ברג שעל מצבתו חקוק מגן דוד. לאחר הקמת בית העלמין הועברו אליו גם חללים מתשעה בתי קברות ארעיים אחרים.

ליד שער הכניסה מופיעה הכתובת הבאה בשלוש השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הזה, ניתנה על ידי עירית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה, אשר נפלו חללים במלחמה בשנים 1914 – 1918. יהי זכרם ברוך".

בצדו המערבי של בית הקברות עומדת מצבת זיכרון קטנה שהקימו העות'מאנים, כנראה בתל אל הרירה (מדרום למושב שיבולים) אשר הועברה ושוקמה בידי הבריטים לבית העלמין בבאר שבע, המנציחה את שמותיהם של שמונה קצינים בריטיים ואוסטרלים שנפלו כאנשי צוות אוויר מעבר לקווי העות'מאנים בגזרת עזה. שישה מהם היו טייסים ושניים סיירי אויר, הם מוגדרים  כחללי מלחמה שמקום קבורתם לא נודע. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה והציבו אותה בבית הקברות הצבאי הבריטי. למצבה צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשומים שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע הכיתוב:
"מצבת זיכרון זו, שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918"

עיריית באר שבע מקיימת מדי שנה, ב-31 באוקטובר, יום כיבוש העיר על ידי הדיוויזיה האנז"קית, אזכרה שנתית בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר זו. נציגי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה מיוצגים בטקס על ידי שגריר או נציג בכיר אחר. גם נציגי כוח המשקיפים הבינלאומי בסיני (MFO) לוקח חלק פעיל בטקס כמשמר כבוד וחצוצרן. הציבור הישראלי, חלקו מחברי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", משתתפים כל שנה בטקס, בו מועלה זכרם של חללי הצבא הבריטי שנהרגו במהלך כיבוש באר שבע ובקרבות שהיו בסביבתה.

בשנת 2002 נחנכה סמוך לתחנת הרכבת הטורקית (מתחם הקטר 70414) אנדרטה יחידה במינה לזכר חללי צבא טורקיה שנהרגו על הגנת העיר ומוצבי הסביבה. בשנת 2008 הוקדשה הרחבה בה נמצאת האנדרטה כ"רחבת מוצטפה כמאל אתה-תורכ" לכבודו של מייסד הרפובליקה הטורקית החדשה, שהיה קצין בצבא העות'מאני, ושהה גם בארץ ישראל. באפריל 2008 הוקם ונפתח לקהל פארק החייל האוסטרלי, בשכונה י"א בעיר. הפארק, שהוקם בתרומת "קרן פראט" האוסטרלית, כולל מדשאות, מתחם סגור, שלטי הסברה ופסל מרשים של לוחם אוסטרלי על סוסו, ספק פצוע או שמא גוחן על הסוס תוך ההסתערות לכיבוש העיר.

אירוע יוצא דופן התקיים ב- 2017 , ליום אחד, היה נראה כאילו האוסטרלים כבשו שוב את באר שבע באירועים במלאת 100 שנים למלחמה. שורת אירועים הופקו ע"י עיריית באר שבע (המפיקים מטעם העירייה: עמית ריינגולד ויאיר נגיד) , אליהם הגיעו ראשי מדינות: ראש ממשלת ישראל בנימין  נתניהו, ראש ממשלת אוסטרליה מלקלום טרנבול, המושלת הכללית של ניו זילנד פטריסיה רדי , עשרות שגרירים ונספחים, מאות תיירים שהגיעו מאוסטרליה וניו זילנד לבאר שבע.  במסגרת האירועים התקיים טקס זיכרון בבית הקברות שכוסה כולו בהצללה וכן נחנך "המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע", שהוקם בתמיכת JNF אוסטרליה.

בין האורחים היו חברי המועדון האוסטרלי של ה-'Lighthorse' לבושים מדים, חגורים, ונשאו איתם אוכפים אופייניים לתקופה ההיא, שעשו את מסלול האיגוף הגדול, בו רכבו לוחמי האנז"ק (הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי) ב-1917. לאחר הטקס בבית הקברות, קיימו מצעד רכוב מבית הקברות לאורך רחוב העצמאות לנקודה בה הסתערו על הכוחות העות'מאנים והגרמנים באזור הגשר הטורקי. לאחר מכן התקיים שחזור הסתערות הפרשים בדהירה, מחורשת בית אשל עד לגשר הטורקי בפארק נחל באר שבע, בדיוק כפי שקרה מאה שנים קודם לכן. באותו לילה העלתה האופרה הישראלית את "נבוקו" על בימת האמפיפארק. כחגיגת סיום התקיים ברביקיו גדול בפארק החייל האוסטרלי.

1921 צילום זכריה קוטלר
2017 צילום גואל דרורי
2017 צילום גואל דרורי
גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit