צייר מפות האנז"ק- סרג'נט אייברס

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
סיפור תערוכת הרישומים של חייל אוסטרלי שהיה כאן בכיבוש באר שבע. החייל הוא, סרג'נט תומס הנרי אייברס, מס' אישי 5259, צייר מפות של האנז"ק שרשם בשעות הפנאי רישומים במקומות שיחידתו הוצבה.

צייר מפות האנז"ק- סרג'נט אייברס | גואל דרורי

בוקר אחד מצלצל הטלפון בביתי, ומעברו השני של הקו, אני שומע את קולו של עזרא פימנטל (חוקר בעמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה).

עזרא מספר לי כי בסוף אוקטובר (2012) תגיע לבאר שבע, זו הפעם השנייה, משלחת פרשים אוסטרלים בראשות מר בארי רוג'רס- יו"ר  עמותת הפרשים הקלים האוסטרליים, ובכוונתם להציג בבאר שבע תערוכת רישומים של חייל אוסטרלי שהיה כאן בכיבוש באר שבע.

 

החייל הוא, סרג'נט תומס הנרי אייברס (1889-1940) מס' אישי 5259, צייר מפות של האנז"ק שרשם בשעות הפנאי רישומים במקומות שיחידתו הוצבה.

כבר בנערותו, היה הצייר הבטחה אמנותית גדולה והפך לתלמידו של האמן האוסטרלי המפורסם ג'וליאן אשטון שהיה גורם משמעותי בביסוס ופיתוח סגנון אוסטרלי ייחודי חדש, אסכולה המרוחקת מהמסורת האירופאית.

כשהתגייס אייברס בשמיני לאוקטובר 1916, תפקידו הרשמי היה "אמן".  הוא שירת בגדוד 1 של חיל הקשר של יחידת ההנדסה של הפרשים הקלים האוסטרלים.  מאוחר יותר, סיפחו אותו כאמן למדור רישום פרוטוקולי המלחמה בפלסטין. בגלל מיומנותו האמנותית ותשומת ליבו לפרטים, הוא שימש גם כשרטט מפות בעבודת סקר והיה חלק מהצוות שסקר אזורים רבים כהכנה לקרב על באר-שבע.  אייברס היה בשעתו גם רץ-קשר רכוב לאלוף שובל שפיקד על הסתערות הפרשים הקלים לבאר שבע ולכיבושה מידי העות'מאנים.

 

הנרי אייברס, השתמש במגוון אמצעי ציור, אך בשדות הקרב, הוא השתמש בעיקר בעט ודיו או בעפרון-גיר. מאוחר יותר, כשחזר לסטודיו באוסטרליה, השלים את הסקיצות בהוספת צבעי שמן.

______________

 

נחזור לשיחת הטלפון עם עזרא פימנטל, שאלתי אותו, "איך סרג'נט הנרי אייברס קשור אלי?",

תשובתו הייתה "אני מבקש להציג את היצירות שלו ב'מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח' בו הקמת את ה'תערוכה לתולדות באר שבע 1900-2012' ומבקש ממך לאצור את התערוכה".

תשובתי הייתה מיידית – "אשמח לארח ולאצור כאן את התערוכה!"

 

התערוכה של אייברס תקשר את הפרק הנוגע לאנז"ק בתערוכה שלי, לביקור משלחת הפרשים הקלים, בדיעבד, התברר לי כי העניין אינו פשוט- אני צריך לאצור תערוכה של ציורים שמעולם לא ראיתי, אין לי אפשרות לבחור מה להציג, והעבודות יגיעו לארץ מפוזרים במזוודות המשלחת רק בסוף חודש אוקטובר.

ביקשתי פרטים נוספים, וקיבלתי במייל דוגמא ל-3 ציורים, את קורות חייו של האמן ואת גדלי העבודות ומספרן.

 

קיימנו ישיבות עבודה עם העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה ועם עובדים יקרים במחלקות השונות של העיריה והפרויקט יצא לדרך.

החלה התכתבות לקבלת יותר פרטים מהגב' מרגרט אודונל- נכדתו של הצייר שהינה האפוטרופוסית של ציוריו ובזכות נדיבותה ומאמצים שעשתה להביא את ציוריו של סבה לתצוגה במקום בו הוא רשם אותם, התאפשרה השקת תערוכה של יצירותיו שאינן מוכרות בארץ.

 

כשהגיעו הציורים סוף סוף לידי, פתחתי את האריזות בחרדת קודש ובהתרגשות גדולה

וההפתעה הייתה עצומה, בדרך כלשהי ראיתי בדמיוני את הציורים והם היו דומים לחזון.

 

במבצע מהיר ובהתגייסות של נציגי העירייה: עמית ריינגולד, מחלקת האירועים, מחלקת התיירות ועוזרתי הנאמנה מיכל קרצמר-מונטל, טיפסו הציורים לקירות הפטיו המקסים של המוזיאון ושם נערך טקס רב משתתפים של תושבי העיר, חברי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה וכמובן פרשי וחברי המשלחת האוסטרלית ובני משפחותיהם.

התערוכה הוצגה לזמן קצר והכתה גלים בכל הארץ.

 

_____________________

 

בין המבקרים בתערוכה היה מיודענו מעיתון "הארץ", בני ציפר, שכתב שם את רשמי הביקור בתערוכה ביום- 05.11.2012 תחת הכותרת:

 

 "שירה בעיפרון – בני ציפר:

 

מתי מעט זכו לראות את תערוכת ציוריו של תומס הנרי אייברס (1889 1940), שהוצגה למשך יממה אחת בלבד בחצר המסגד של באר שבע ב 30 באוקטובר. מי היה אייברס
ידוע למעטים עוד יותר. הוא היה אמן אוסטרלי צעיר, שעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה
גויס לצבא הבריטי ונשלח לשרת ביחידת ההנדסה של חטיבת הפרשים הקלים האוסטרלים
שלחמו נגד הצבא הטורקי בארץ-ישראל. תוך כדי לחימה ובשעות ההפוגה בין הקרבות רשם
אייברס רישומים מהירים, ספונטניים, של לוחמים על רקע נופי הארץ השוממת, השטוחה,
השדופה, ועם זאת המרגשת מעצם היותה ארץ הקודש, ששמות אתריה מתהדהדים בזיכרון
הנוצרי.

ברישום "שעת התה בבית לחם" נראים שלושה חיילים ישובים על הארץ, ועל מפה הפרושה ביניהם הם מנסים לקיים את טקס תה המנחה שלהם כאילו היו בפיקניק בתוך פארק אנגלי. אותו ניתוק של דמות הפרש האירופי מן הנוף המקומי הצחיח הוא שהופך את הרישומים של אייברס לאפקטיביים כל כך. רוב רובם של הרישומים הללו שקעו בתהום הנשייה במשך תשעים שנה. נכדתו של אייברס, מרגרט אודונל, העלתה את הרעיון לבוא לארץ עם קבוצה של צאצאי הלוחמים ממלחמת העולם הראשונה לרגל מלאות 95 שנה לכיבוש ארץ-ישראל על ידי הבריטים ולהציג כאן תערוכה לזכר סבה. אך תערוכות אמנות עולות ממון רב, וכרוכות בביטוח יקר, ועל כן הגתה הנכדה את הרעיון לצייד כל אחד מחברי הקבוצה של התיירים האוסטרלים בכמה תמונות.

כאן חיכה להם האוצַר גואל דרורי, מנכ"ל "צלמנייה-העמותה לצילום ותיעוד תולדות באר שבע", שהכין את עצמו בעוד מועד לתערוכת הבזק, שנפתחה ויום אחר כך פורקה בחזרה. באותה יממה ירדתי לבאר שבע לראות אותה.

אין דבר יפה יותר מאמנות שאינה מתכוונת להיות "אמנות" ומצטנעת לתפקיד של מתעדת.
דווקא מאותה הסתכלות טהורה ונטולת יומרות על המציאות ומאותה ספונטניות של השימוש
בעיפרון בוקעת לפעמים שיריות נפלאה. כמובן, אפשר לפטור את רישומיו של אייברס כסוג
של אוריינטליזם וקולוניאליזם. כשלעצמי הייתי נזהר מההכללות האלה. מה שאני רואה ברישומים הדהויים הללו הוא דווקא הניסיון לצייר התמזגות של חיל הפרשים הזר בנוף
ובקוויו, אני רואה כמו דמויות צרובות בשמש העזה. אני רואה גם, ובעיקר, את תחילתו
של הציור הארץ-ישראלי.
"

 

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

 

גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit