גן אלנבי והאנדרטה שפיסל אברהם מלניקוב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
אחד הגנים הציבוריים הראשונים שניטעו בארץ ישראל, נמצא בעיר העתיקה של באר שבע. שטחו של הגן המלבני הוא כשלושה דונם וחצי, ובחלקו הצפוני רחבה מרוצפת גדולה, ובמרכזו עמד עמוד שיש מסיבי ועליו כותרת שמעליה סמל האימפריה העות'מאנית וכתובת המנציחה את ניצחונות הצבא העות'מאני על הבריטים, בקרב עזה הראשון והשני בחודשים מרץ ואפריל 1917.

הגן היה אחד הגנים הציבוריים הראשונים שניטעו בארץ ישראל, הוא נמצא בעיר העתיקה של באר שבע, בפינת הרחובות העצמאות והרצל. שטחו של הגן המלבני הוא כשלושה דונם וחצי, ואורך כל אחת מצלעותיו כ-55 מטרים. בחלקו הצפוני רחבה מרוצפת גדולה, המוקפת בדשא ועצים מכל צדדיה, ובמרכזו עמד עמוד שיש מסיבי ועליו כותרת שמעליה סמל האימפריה העות'מאנית וכתובת המנציחה את ניצחונות הצבא העות'מאני על הבריטים, בקרב עזה הראשון והשני בחודשים מרץ ואפריל 1917.

שמו של הגן היה "גן ג'אמל פאשה" לכבודו של המושל העות'מאני על סוריה וארץ ישראל. הוא הוקם בשנת 1902 ע"י גננים יהודים ממקווה-ישראל, כשנתיים לאחר ייסודה של העיר בידי העות'מאנים. הגן הוקם במרכזה של העיר, בצמוד לבית הסיראייה ששכן ממערב לו, ושימש להתכנסויות ולטקסים. הגן לא היה מגודר ומצבו הלך והתדרדר בשל רעיית עיזים וגמלים בשטחו ובגלל מנהגם של הבדואים לקושש בו עצים לבעירה.

בשנת 1915, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יזם אחמד ג'מאל פאשה, מושל סוריה וארץ ישראל, תכנית לייעור המדבר. לשם כך שכר את שירותיהם של חקלאים, רובם יהודים בוגרי מקווה ישראל ותושבי המושבות היהודיות, והורה להם לטפח גנים בכל מקום בו ימצאו מקור מים. החקלאים הסדירו בגן ארבעה שבילים המוליכים אל מרכזו מכל אחת מארבע כניסותיו, טיפחו בו ערוגות והקיפו אותו בגדר.

לאחר כיבוש העיר בקרב באר שבע ב-31 באוקטובר 1917, פרץ אלנבי את הדרך לכיבושה המלא של הארץ בעקבות כיבושה של באר-שבע מידי העות'מאנים. יומיים אחר כך ניתנה ליישוב היהודי 'הכרזת בלפור' ובה הבטחה להקמת בית לאומי בארץ-ישראל.

ב- 1922 פיסל הפסל אברהם מלניקוב, בסטודיו שלו שבשער שכם בירושלים, פרוטומה של הגנרל אלנבי, וזו הוצבה בראש עמוד השיש במקום סמל האימפריה העות'מאנית. אברהם מלניקוב, פיסל גם את אנדרטת 'האריה השואג' בתל-חי לזכר יוסף טרומפלדור וחבריו. הפסל המקורי הוצב ופניו צפונה ככיוון התקדמות כוחות האנז"ק האוסטרליים והניו-זילנדים, לכיבוש הארץ כולה. האנדרטה החדשה נחנכה בידי הנציב העליון הרברט סמואל במרץ 1923. הפסל נותץ במרד הערבי הגדול ובמאורעות באר-שבע ב- 1938, אז הפילו מורדים ערביים את הפרוטומה ממקומה והשחיתו אותה לחלוטין.  

בשנת 1947 הקימו הבריטים מבנה הנצחה רבוע מאבן ירושלמית, ללא פסל דמות, וחרטו עליו את שמו של "אלנבי 1917-1918" באנגלית ובערבית בלבד, וכן את ציון שנות שהותו בארץ ישראל. הם עיצבו את הגן מחדש והקיפוהו בחומת אבן נמוכה שבה קבעו שני שערים בלבד – האחד ברחוב העצמאות והאחר ברחוב הרצל.

לאחר קום המדינה הגן שוקם וניטע מחדש.

בשנת 2006 נחנך פסלו החדש של הגנרל אלנבי במעמד נכדו, ופרוטומה חדשה של אלנבי שהוכנה על ידי הפסל אטיאן מילנר הוצבה בראשו.

בשנת 2015 שוב שופץ ונחנך גן אלנבי תוך הקפדה על שחזור מדויק של העיצוב העות'מאני המקורי, בעלות של מאות אלפי שקלים. בדופן אחת מצלעות הגן מתואר סיפור ההקמה וכיבוש ביר א סבע ע"י כוחות האנז"ק. תושבים רבים של העיר עושים פסק זמן ממרוץ החיים בצל העצים שנטעו שם.

רוב הסיורים שאני מוליך בעיר העתיקה מתחילים בגן זה בגלל קרבתו לשלושת מבני הציבור המרשימים: בית המושל, המסגד הגדול והסיראייה, שנחנכו בטקס רב רושם בשנת 1906

ובגלל המרחק הקצר לבית הספר לילדי השייח'ים, מחסני הרכבת העות'מאנית, בית עארף אל עארף, בית פריח אבו מדין, רחוב 20 המטרים ועוד.

אני תקווה שפיקוד דרום יעזוב בקרוב את העיר העתיקה ובניין הסיראייה ומשטרת הטיגרט יימסרו לרשות העירייה להקמת המוזיאון הגדול של באר שבע.

ארכיון: גואל דרורי ©

בתמונות המצורפות:

  • אברהם מלניקוב מפסל את דיוקן אלנבי בסטודיו שלו שבשער שכם, 1922. צלם בלתי ידוע. ארכיון אברהם מלניקוב, ARC. 4 1956 03 42 1
  • גן ג'אמל פאשה, מבט מהמינרט לכיוון דרום, 1915, צלם לא ידוע, ארכיון גואל דרורי, אוסף אמריקן קולוני, ספריית הקונגרס.
  • האנדרטה עם הפרוטומה של אדמונד אלנבי שפיסל אברהם מלניקוב, 1922, צלם לא ידוע, ארכיון גואל דרורי,

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

 

גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit