המכתש העות'מאני בשכונה ד' – גואל דרורי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

| פעם צילמתי |   1900  | כאן נולדה עיר |

בשנות החמישים והשישים, גדלתי בשיכון צפון (שכונה א') כשהגבול הצפוני ביותר של העיר היה דרך המשחררים, ומשם התחיל המדבר האינסופי.

אנו, ילדי השכונה היינו יוצאים למסעות רגליים לגילוי "יבשות" חדשות בכל הכיוונים האפשריים, מצויידים בכובעי טמבל, בסנדוויצ'ים של לחם מרגרינה וריבה למי שהיה עשיר, או לחם שחור מרגרינה וסוכר פזור עליהם, וכמובן מימיות מים כדי שלא נתייבש בחום המדבר שהקיף את שכונת הילדות.

הגענו כל פעם לאתר חדש, לאחר "שעות" של הליכה בשמש הקופחת אחרי מי שהוביל.

היינו מגיעים לשדה התעופה הצבאי במערב שהיה מחוץ לעיר (בשכונה ט' של היום) , ל"מחנה נתן" בדרום משם פילחנו נפצים ואבק שריפה שפוצצנו סביב עמוד החשמל היחיד בשכונה שסביבו התכנסנו מידי ערב, ול'מכתש הגדול' בצפון העיר שהיה הכי חביב עלינו כי בסוף המסע הרגלי, נכנסנו שם למערה הקרירה החצובה בדופן המערבית.

רבים מכם מכירים את הבור בשכונה ד' המתוחם ברחובות יהודה הלוי, בר גיורא ורבי עקיבא אשר לנו הילדים נראה כפלנטה ענקית מכוכב אחר ושימש אותנו כמגרש משחקים. המחצבה הייתה רחוקה מהעיר וכיום היא נמצאת בלב שכונה ד'.

המכתש הוא בעצם בור בעומק של 25 מטר וברוחב של 200 מטר ששימש בתקופה העות'מאנית כמחצבה בה כרו את האבן לבניית העיר העתיקה בנוסף לאבנים שסוחרי אבן הביאו מהעיר הביזנטית בחלסה (חלוצה). בשנים 1900–1917 חצבו העות'מאנים מהמכתש אבני בניין לבניית רוב בתי האבן הראשונים בעיר העתיקה של באר שבע. המחצבה המשיכה לפעול גם בתקופת המנדט הבריטי.

עם שחרור העיר במלחמת הקוממיות וקום המדינה, הכרייה נפסקה מאחר ושיטות הבנייה השתנו ולא היה צורך באבן מהמחצבה. (בתים בודדים נבנו מאבן בשכונה ג' ובמשק עזר)

ממצאים ארכיאולוגיים מאוחרים, חשפו כי עוד לפני התקופה העות'מאנית, הכירו הביזנטים שאכלסו את בקעת באר-שבע במאות הרביעית – השביעית, את איכות האבן המצויה במכתש וחצבו בו כדי לבנות מבנים שונים שהתגלו בחפירות בבאר שבע וסביבה.

המכתש עמד ללא שימוש, או בשימוש חלקי במשך תקופה ארוכה ושימש כמטווח ירי של התושבים, שנסגר עם הבניה שמסביב.

בשלהי שנות ה-80, בוצע שיקום חלקי של האתר בתרומת קהילת מונטריאול והקרן לשיקום מחצבות במסגרתו הוקם במקום אמפיתיאטרון קטן שפעל תקופה קצרה, ולאחר מכן המקום נותר מוזנח.

בעקבות ממצאים גיאולוגיים רבים שנמצאו במכתש הוקם בסוף שנות ה-80 צוות עבודה שכלל את: החברה להגנת הטבע, מהנדס העיר בעיריית באר שבע והמחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שיזם תוכנית לפיה יקימו במקום פארק גיאו-בוטני שיהווה מבט אל עברה הגיאולוגי וההיסטורי של בקעת באר שבע, תכנון שחודש בשנת 2020 .

במכתש ניתן למצוא שלושה סוגי סלעים:

  • אבן חול גירית מתצורת פלשת – אבן קלה ופריכה הנוטה להתפורר.
  • אבן גיר מתצורת פטיש  העשירה במאובנים (בעיקר אלמוגים ושברי קונכיות)– סלע קשה וכהה ואיכותי יותר משני האחרים (ניתן למצוא אותו במבנים של תחנת הרכבת העות'מאנית).
  • גיר קירטוני בהיר מתצורת פטיש – סלע בהיר ממנו עשויים רוב קירות המחצבה.

הערכות הן שאבן האלמוגים נוצרה מתקופות מוקדמות יותר.

התברר שלאתר חשיבות גיאולוגית והוא מהווה כעין חלון המאפשר הצצה לתקופה של לפני 16 מיליון שנים בה היה במקום קניון עמוק הידוע בשם "קניון באר שבע-עזה" אורכו כ-100 ק"מ לפחות. קירות הקניון הגיעו לגובה של 1.5 ק"מ ורוחבו כ-3 ק"מ, הוא נשפך לים התיכון  במוצאו בין בארי לסעד במרחק של 100 ק"מ מנקודת התחלתו באזור דימונה של היום.

באר שבע יושבת כ-275 מטר מעל אפיקו הקבור של הקניון שניקז בעבר את אזור מזרח הנגב הרבה לפני היווצרות השקע סורי אפריקאי. המחצבה נמצאת בכתפו הצפונית של הקניון שרוחבו היה באזור באר שבע כשלושה קילומטר – נהר עצום!

בשנת 2013 יזמו "קרן ברכה" ועיריית באר שבע, תחרות אדריכלים בינלאומית לעיצוב פארק עירוני במקום, ופנו לשלושה משרדי אדריכלים. לאחר שהתכנסו כל הצוותים, הוחלט לחבר בין כל המוזמנים לתחרות ולהקים צוות בינלאומי אחד שיעבוד על הפרויקט.

כך מתואר התהליך באתר עיריית באר שבע:

"פרויקט נוסף יוצא לדרך!
המכתש ההיסטורי בשכונה ד׳ בין הרחובות בר גיורא-רבי עקיבא-יהודה הלוי, יוצא לתכנון מפורט בהשקעה כספית גדולה והוא יהפוך לאייקון בינלאומי ולעוגן תרבותי, חינוכי, חווייתי, סביבתי ותיירותי. המיזם הייחודי יוביל לשינוי דרמטי בקרב התושבים באזור ולפיתוח מאסיבי של השכונה. מדובר באחד מהפרויקטים החשובים והאטרקטיביים שמקדמת עיריית באר שבע, בשיתוף קרן ״ברכה״ ותורמים מהעולם והוא מתוכנן על ידי אדריכלים בינלאומיים. מצורפת הדמיה של הפרויקט העתידי.
בפארק מתוכננים מספר גנים שונים באופיים, כולל טיילת היקפית, תיאטרון אשר יכול לשמש כחלל להופעות או לאירועים קהילתיים בקנה מידה גדול, מוזיאון, מרכז מבקרים ופטיו (המתפקדים כחלל תערוכות, אירועים שונים וסדנאות אומן), בריכת שכשוך שתאפשר התרעננות בימי הקיץ ועוד.
מפלס הרחוב העליון מחובר אל פנים הפארק במערך שבילים להולכי רגל המאפשרים טיול חציה לאורך הפארק. פארק המחצבה יצור מרחב ציבורי חדש שיחבר בין השכונות ויהווה מוקד עניין ייחודי בעיר באר שבע ובארץ בכלל."   סטטוס: תכנון מפורט    לוח זמנים משוער לביצוע: 2020 "

תמונת פנורמה של המכתש; ניתן לראות את הכניסה למערה מצד ימין, ויקיפדיה, רישיון CC
צילום אויר משנת 2013, צילום גואל דרורי בטיסה עם אלי פרץ  "עיט שרותי תעופה"

ארכיון גואל דרורי ©

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit