הרב שלמה קרליבאך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
7/11/2014
קצת יהדות…ביום א', ט"ז חשוון, 20 שנה לפטירתו הפתאומית של הרב שלמה קרליבאך, מי שהיה פורץ דרך בתחומים רבים ואהב להיות "הראשון ש…" ולא היסס ללכת אחרי ליבו ודעתו.

אף שהחל דרכו אצל הליטאים אף היה ממייסדי ישיבת ליקווד בניו ג'רזי, התקרב לחב"ד וחבר אליהם.
כעבור זמן קצר ובפקודת האדמו"ר ישראל שניאורסון החל בהפצת תורת חב"ד בעולם והיה בעצם שליח חב"ד הראשון בעולם.
קרליבך הקדיש את חייו להפצת תורת חב"ד בעולם, בבתי הספר ובאוניברסיטאות ועסק במה שכונה "קירוב רחוקים".  כבר בגיל 24 יחד עם חברו זלמן שכטר יצאו  לקמפוסים כשליחי חב"ד. פעולתם הראשונה הייתה בדצמבר 1949 במסיבת חנוכה באוניברסיטת ברנדייס כשבאו לשם עם 13 זוגות תפילין.
עם פטירתו של האדמו"ר, מונה אחיינו מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש) לאדמו"ר החסידות קרליבך הפך להיות "יד ימינו" . "הרבי" הוא גם זה שדחף אותו לקבל הסמכה לרבנות כדי שתהיה לו יותר השפעה כדבריו.
פרישתו של קרליבך מכור מחצבתו היוותה תפנית גדולה, אולם קרליבך, כקרליבך, הלך אחרי ליבו, לדבריו, "הדרך פגעה בקדושת המטרה". קרליבך פנה אל "הרבי" והתלונן:
"אם באים מאה איש לשיעור תורה, לאחר שאני מבקש מהם לשבת גברים ונשים בנפרד אני מאבד 90 מתוכם, אם אני מבקש מהבנות לא לשיר אני מאבד עוד תשעה, ולבסוף במקום לדבר עם מאה אני מדבר עם אחד…"
הרבי שלא יכול היה לתת את ברכתו לדבר, אמר לו "עשה כרצונך ויהי ה' עמך", תשובה שלא רק שהייתה לא מספקת, אלא אף הייתה "הסרת אחריות מהמנהיג"  משהו בסגנון של "באמש'ך תעשה מה שאתה רוצה" או כמו שסיפר קרליבך בראיון "אני לא אומר לך מה לעשות וגם לא אומר לך מה לא לעשות, אם אתה רוצה לעשות משהו על דעת עצמך, יהי רצון שתצליח".
קרליבך פרש מכור מחצבתו, והמשיך בדרכו הייחודית להפיץ את התורה, הוא והגיטרה. הרבי המרקד החל להופיע ברחבי העולם ואף זכה להיפגש ולהופיע עם זמרים מפורסמים.
קרליבך היה בן הראשונים שהעזו וניצלו את האפשרות להופיע בתחומי הגוש הסובייטי ולקרב את יהודי בריה"מ ונודע ביכולתו "לחבק" אנשים, פיזית ורוחנית, הוא היה רוקיסט בנשמה, תמיד עם הגיטרה, שיער ארוך וקול מחוספס.
קרליבך האמין שניתוק הנוער מהיהדות אינו בהכרח חוסר אמונה, אלא יותר חוסר עניין. לשיטתו, בתי הכנסת חסרו את "החוויה הדתית" והתעקשו לשמר מסורות ותכנים ישנים, עבשים וקרים. קרליבך השתמש בחומר הדתי, סיפורים, שירים, פסוקים ודרשות, ניסח אותם כדרכו וייצר "חוויה דתית" שאינה פוגמת במסר.
מדבריו:  
"כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית."
החרדים כמובן לא אהבו אותו ואת דרכו, אולם הוא הצליח לקרב את הנוער.
נכון, יש שמועות, קצת בתחום המיני וקצת אלכוהול, אבל את תרומתו של קרליבך ליהדות, לא יתנו 100 רבנים חרדים גם במאה שנה הקרובות.
קרליבך נפטר במהלך טיסה, כאשר קיבל התקף לב ונקבר בירושליים. מאחר ותרם את כל כספו לצדקה, אפילו למימון קבורתו, נזקקו לאסוף תרומות.
את שיריו המוכרים יודע כל יהודי באשר הוא, מאמין ולא מאמין:
"עוד יישמע" שיר החתונות של המגזר בדתי, "ישראל ישראל בטח בה'" שכולנו גדלנו עליו, "עוד אבינו חי" המסורתי,
ולמי שרוצה, אין כמו פסטיבל ערד, 1995, ליהנות מביצוע מדהים של עוזי חיטמן, חנן יובל, צמד רעים, אלעזר שטורם, שלמה בר, נשמה קרליבך, חבורת רעננים ואחרים.
:
אשא עיני – תהילים קכ"א
שובה ה' – תהילים קכ"ו
חמדת ימים – תפילת שבת
והאר עינינו – מן התפילה
שפכי כמים לבך – איכה ב
למען אחי ורעי – תהילים קכ"ב
בשם ה' – קריאת שמע על המיטה
אדיר הוא – מן ההגדה
זכרנו לחיים – תפילת ימים נוראים
אל אדון (ניגון)
ויתנו לך כתר מלוכה (ניגון)
השיבנו ה' – איכה ה
השמיעיני את קולך – שיר השירים ב
פאר וכבוד – מן התפילה
לולי תורתך – תהילים קי"ט
ה' עוז לעמו יתן – תהילים כ"ט
קראתיך – מתוך 'המבדיל בין קודש לחול'
אנא ה' – תהילים קט"ז
ולירושלים עירך – מן התפילה
עוד ישמע – שבע ברכות, מתוך ירמיהו ל"ג
גם כי אלך – תהילים כ"ג
עוד אבינו חי – ר' קרליבך עפ"י גמרא תענית ה
עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit