האם תומאש מסריק הינו בנו של הקיסר פראנץ יוזף ה-1?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
האם תומאש מסריק הינו בנו של הקיסר פראנץ יוזף ה-1? השמועה הזו נשמעה לא פעם בהיסטוריה ואם היא אכן נכונה, תעתועי ההיסטוריה חזקים מהדימיון.

זה יכול היה להיות מדהים לו אכן היה מתברר כי הסיפור הזה אמיתי. דברים שכאלו קורים רק בסרטים.
לו הסיפור כי תומאש גאריג מסאריק, מי שהוביל את צ'כוסלובקיה לעצמאות וסייע להתמוטטות המלוכה האוסטרו-הונגרית, הינו בנו הבלתי חוקי של הקיסר פרנץ יוזף ה-1, אמיתי, זו תהיה בדיחה של הגורל.

פראנץ יוזף הראשון ותומאש גאריג מסאריק – Richard Cortés, Česká pozice

אבל מאיפה צץ הסיפור?

השמועות על כך שאביו של נשיא צ'כוסלובקיה הראשון הוא לאחר מאשר הקיסר האוסטרי הלפני אחרון אינן דבר חדש.  לאורך ההיסטוריה השמועות הללו נשמעו מספר פעמים, אולם רוב החוקרים התייחסו אליהם כאל רכילות פיקנטית ותו לא.
גם טענה אחרת שאמרה כי אביו האמיתי של הקיסר פרנץ יוזף ה-1 לא היה הארכידוכס פרנץ קארל אלא אחיינו הצעיר נפוליאון פרנץ יוזף קארל מאורליק, בנו של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה והארכידוכסית האוסטרית מארי לואיז, קיבלה התייחסות דומה, כאילו היית שמועה פיקנטית ותו לא.

תומאש גאריג מסאריק – 1925

אז למה דווקא השמועה לגבי מסאריק חוזרת ונשמעת גם בימינו?

את זה אנו חייבים לסופר בשם דוד גלוקנר (David Glockner) שבשנת 2016 פירסם ספר בנושא. חובה לציין כי הספר אינו עבודה מדעית, זהו בסה"כ עוד רומן מרתק המבוסס על ספקולציות לגבי זיקה אפשרית של מסאריק למשפחת הבסבורג-לורן.

כריכת ספרו של דוד גלוקנר

הטענה המרכזית שעליה מבסס גלוקנר את טענתו היא כי באחד מיומני הקיסר, שנכתב מתישהו אחרי 3/12/1849, נכתב שם מסוים בצורה שניתנת להבנה כאילו מדובר ב"גברת קרופצ'קובה" שהוא שמה של אימו של מסאריק. מכאן מניח הסופר כי בסוף 1849 הגברת קרופצ'קובה ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם הקיסר הצעיר ומרומן זה נולד מי שיהיה לימים נשיא צ'כולסלובקיה.

ידוע לנו שאת החוויה המינית הראשונה של פראנץ יוזף הצעיר אירגנה לו אימו, הארכידוכסית ז'ופיה שסידרה לו מפגש עם שחקנית מתיאטרון וינה למטרה זו. היא החליטה להתייחס לצרכים של בנה באמצעות אישה בריאה, מכיוון שבאותה תקופה מחלות מין היו נפוצות וחשוכות מרפא.

פראנץ יוזף ה-1, 1910

 זו  יכולה, תיאורטית, להיות גם הסיבה לכך שהקיסר בן ה-19 יצר קשר עם טרזה קרופצ'קובה. בשנת 1849 היא הייתה בת 36, רווקה, ללא ילדים, נחמדה מאוד, אינטליגנטית, ובעיקר חיה חיים מהוגנים. היא הייתה דמות מוכרת בעיר קטנה כמו הודונין, כך שהיה ביטחון רב שהיא בריאה ולא תדביק את הוד מלכותו.

החולייה החלשה בספרו של גלוקנר היא בעיקר העובדה שהוא בנה את כל הסיפור על גבי רשומה קצרה אחת, ביומן הקיסר וזה מבלי שהיומן בכלל היה בידו אלא רק "העתק".
הקורא לא מקבל מידע איפה היה מאוחסן היומן ? בידי מי? אנו יודעים כי פראנץ יוזף, עדיין כארכידוכס בין גיל 13-18, ניהל יומן שאחרי מותו בשנת 1916 הגיע לידי קרובי משפחה. אבל האם היומן הועתק? האם היומן היה בעל אופי רשמי או אופי פרטי? מתי נערך התיעוד עם השם קופרצ'קובה ובאיזה הקשר?
גלוקנר לא יודע את כל זה, או שהוא חושב שהמידע הזה אינו חשוב בשביל להטריד את הקורא הנבון.

אבל האם מסאריק יכול היה להיות בנו של פרנץ יוזף ה-1? בתיאוריה, כן.
תומאש מסאריק נולד ב-7/3/1850, בהודונין, שם התגוררה אמו. היא שהתה כאן גם בחודשי הקיץ והסתיו של 1849, וכנראה עבדה כמבשלת בארמון ההבסבורגי בהודונין.
באותה העת, הסתובב באזור גם הקיסר בן ה-19. אין כל עדות ישירה לנוכחות הקיסר בטירה, אולם זה לא בלתי סביר בהתחשב בעובדה שהצבא הקיסרי התאמן שם לקראת הקרב עם המורדים בהונגריה וכנראה שבעקבות ביקור זה אולי הופיעו העקבות הפיקנטיות ביומנו כאשר הזכיר את השם "קופרצ'קובה".

אז האם אכן היה אביו הביולוגי של מסאריק רַכַּב כרכרות סלובקי חסר השכלה? או שמא הוא היה רק שומר סודו של הקיסר פרנץ יוזף ה-1?

יוזף מסאריק, היה סייס אנאלפבית ועני שעבד בחווה הקיסרית בהודונין. ב-15/8/1849 הוא נשא לאשה את תרזה קופרצ'קובה המבוגרת ממנו ב-10 שנים ולא רק זאת, בעת נישואיהם היא כבר הייתה בהריון בן חודשיים.

תורמת לתעלומה העובדה כי מעמדה החברתי של תרזה קופרצ'קובה, אמו של מסאריק, היה שונה משמעותית מזה של יוזף מסאריק, היא הגיעה ממשפחה גרמנית בורגנית מהוסטופצ'ה (Hustopeče), ואילו החתן היה פועל סלובקי פשוט שלא ידע קרוא וכתוב.
עליה אמר פרופסור לאדיסלב הוסאק (Ladislav Hosák), מי שחקר את אילן היוחסין של מסריק, כי היא "גדלה בסביבה חומרנית למדי במשפחה ממעמד בינוני מכובד אשר השפיעה על רצונה וכוונתה להשיג את מעמדה החברתי והכלכלי"
ניתן לפקפק במוצאו של תומאש מסאריק מכמה סיבות שונות. ראשית הוא נבדל מאחיו ברמת האינטליגנציה שלו וגם במראה הפיזי. האין זה מוזר שאיש כה גדול נולד לנהג מרכבות אנאלפבית וחסר השכלה?
בהיותו תלמיד, נתן שיעורים פרטיים לילדיהם של בני המשפחות המשפיעות ביותר, דבר שהיה נדיר מאוד באותה תקופה. הוא קיבל תשלום שהיה שווה ערך למשכורת רופא באותם הימים.
בכל פעם שניקלע לצרה, פתרון הופיע בדרך מופלאה. מסאריק עצמו דיבר לא פעם על "עקרון ההשגחה", שקובע את צעדיו ועוזר לו בדרכו. אולם ה"השגחה" הזו מעלה את החשד אם לא היה זה הקיסר שהשפיע מרחוק על גורלו של בנו הממזר?

דייוויד גלוקנר מפנה את תשומת ליבנו למספר צירופי מקרים שהשפיעו לטובה על חיי משפחת מסאריק ובמיוחד הבן הבכור. בשנת 1850 הופך האב יוזף ממטפל פשוט לרַכַּב ומאוחר יותר אף לפקח בחווה ההבסבורגית.
עם זאת, צירופי המקרים המוזרים ביותר פגשו את תומאש הצעיר בשנת 1865. באותה העת אביו היה עדיין רַכַּב פשוט, אבל תומאש הצעיר התקבל ללימודים בבית הספר הגרמני בברנו, למרות שהיה מדובר בעלות גבוהה. מאחר ובא ממשפחה "נחותה" הוא נאלץ להסתובב בחברת ילדים מהמעמד הנמוך יותר.
כעבור זמן קצר החל לעבוד כעוזר במשפחתו של מפקד המשטרה אנטון לה מונייה, אחד האנשים הכי חשובים בברנו.
כך סופר בספרו של קארל צ'אפק על מסאריק:
תפקידו היה לדאוג לבנו הצעיר פראנץ שהיה חולני והוא נאלץ לא רק ללמד אותו, אלא גם לעזור לו בכל דבר ועניין. מסאריק שהה בבית לה מונייה על בסיס יום יומי, בילה איתם זמן רב וכך למד את דרכיהם. לה מונייה חיבב אותו ולקח אותו תחת חסותו.
חשיבות החסות הוכחה בשנת 1869, כאשר מסאריק נקלע לעימות עם מנהל בית הספר. בעת וויכוח הוא אמר לו כי הוא צבוע ו"מתיימר" ועל כך גורש מבית הספר ואף קיבל הבטחה כי יגורש מכל בתי הספר העל יסודיים ברחבי אוסטריה. בדיוק באותה עת, בצרוף מקרים מוזר, קיבל אנטון לה מונייה מינוי לתפקיד בווינה, עבר עם משפחתו לבירת המלוכה, לקח את תומאש איתם ושם סידר לו ללמוד בבית הספר התיכון האקדמי היוקרתי של ווינה, שם גם עבר את בחינות הבגרות  ב-4/7/1872.

ישנם צירופי מקרים נוספים מסוג זה בחייו של מסאריק, וזה אך מובן שאנשים רבים העלו שאלות האם זה באמת צירוף מקרים או שמישהו החזיק ביד מגנה על הצעיר.

כאמור, דייויד גלוקנר אינו הראשון להניח שאביו של מסאריק לא היה יוזף מאסריק. רמתו ההשכלתית והחברתית של אביו גרמה לפקפוק בביוגרפיה של תומאש מסאריק ולרוב ההנחה הייתה כי ההורה האמיתי של הנשיא הראשון היה מישהו אחר, בכיר, ככל הנראה נשוי לאישה שאינה אמו של מסאריק, שפשוט לא יכול היה להרשות לעצמו את השערורייה של ילד לא חוקי.
בין השמות שהופיעו בהקשר זה בעבר היו למשל שמו של בעל האדמות היהודי מהודונין, נתן רדליך (Nathan Redlich).
עוד בתקופה של מחלוקות פוליטיות ומדעיות נלהבות, בהן מסאריק מילא תפקיד מוביל, קמו מתנגדיו וטענו כי אינו צ'כי טהור או מוראבי, אלא יהודי. ספקולציות אלה צצו וצברו תאוצה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בהן בניגוד לדעת הקהל, נלחם מסאריק על חפותו של צעיר יהודי, ליאופולד הילסנר.
(על סיפור עלילת הדם של הילסנר, תוכלו לקרוא כאן)

גם בצד הגרמני היו רמיזות למוצא אמו. פרופסור לאדיסלב הוסאק טען כי אחד המניעים של עבודתו על אילן היוחסין של מסאריק "היה הטענה הגרמנית שהוא היה מצד האב ממוצא סלובקי, אבל מצד האם ממוצא גרמני".
כל הספקות הללו במוצאו הסלאבי היו למטרות פוליטיות והונעו מהמאמץ להכפיש את מסאריק בעיני הציבור הצ'כי. התיאוריה שלפיה פראנץ יוזף ה-1 יכול היה להיות האב, לעומת זאת, היא בעלת רקע שונה מהניסיון לפגוע במורשתו, או למחוק אותה מההיסטוריה הצ'כית או הצ'כוסלובקית. היא מבקשת להתעמת עם אי הוודאויות הרבות המופיעות בפועל בביוגרפיה שלו, ולהבהיר את צירופי המקרים המדהימים שהשפיעו על חייו.

כתב הטלוויזיה הצ'כי דייוויד וונדרצ'ק  (David Vondráček) החליט לאמת את הטענה וניסה להשיג אישור לערוך בדיקת DNA של שרידיו של מסאריק עם אלו של ההבסבורגים. התוצאה תיתן תשובה חד משמעית ותסיים את כל השמועות אחת ולתמיד. לדבריו, לעם הצ'כי אין מה להפסיד או להרוויח מתוצאות הבדיקות וכך גם זכרו של מסאריק לא יקופח.
שאירי השושלת ההבסבורגית לא הביעו התנגדות, וכך גם האמונים על מורשת מסאריק, אולם ההתנגדות הלא צפויה הגיעה דווקא מניו-יורק, נינתו של מסאריק, שרלוט קוטיקובה (Charlotta Kotíková) אסרה על נטילת דגימות ה-DNA של סבה. לדבריה, החיפוש אחר האב האמיתי מהווה עלבון גם לסבה-רבא שלה וגם לאומה הצ'כית כולה. וכך התעלומה נשארה בעינה.
לדברי העיתונאי דייוויד וונדרצ'ק, "גנטיקאי צ'כי מוביל, דניאל ואנייק (Dan Vaněk), מחזיק דגימות DNA של מסאריק, ובא בעת יש לנו את הדם של פרנץ פרדיננד ד'אסטה, אחיינו של פרנץ יוזף. בדיקה פשוטה תיתן לנו בתוך 10 ימים תשובה וודאית האם תומאש גאריג מסאריק הינו בן לשושלת ההבסבורגית או אם לא."

"היינו רוצים להפגיש את הגנטיקאי עם הגברת שרלוט קוטיקובה בבואה מארה"ב לפראג, אנו מציעים שאם היא תסכים עם המחקר, ניתן רק לה את התוצאות והיא זו שתחליט אם לפרסם אותם או לא,  בתקווה שבעוד 50 או 100 שנה מישהו ימצא אותם", כך סיכם וונדרצ'ק.

תומאש גאריג מסאריק כאמור היה אדם משכיל שטען בתוקף כי ידיעת האמת חשובה יותר מאשר הפחד מלפגוע בסדרי עולם תוך התעלמות משקרים. הוא מעולם לא היסס להילחם על מנת להוציא את האמת לאור גם עם המשמעות הייתה פגיעה במעמדו.
כאשר שמע מסריק כי כתבי היד שנמצאו בשנת 1817 ו -1818 היו מזויפים, ובכך ניתקה עמדה בת מאה שנה של דוברובסקי , שאיש לא האמין בה. מסריק וצוותו ( גול , בגאואר ) אמרו כי לא ניתן לבנות את גודל האומה על אנדרטאות שווא. אבל לאנשים לא היה ספק לגבי האותנטיות וכתבי היד ששיננו בבתי הספר, זה היה הטענה העיקרית של צ'כיה נגד הגרמניות הגדולה. לאחר שפרסם את הניידות שלו, הפך מסריק למטרה של התקפות מכל העולם. הם רצו לזרוק אותו מהאוניברסיטה, אפילו שקלו להגר.

Čapek, Karel. Talks with T. G. Masaryk. Translated by Dora Round. Edited by Michael Henry Heim. North Haven: Catbird Press, 1995.

עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit