"הקטר הצ'כי" – אמיל זאטופק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
"אם אתה רוצה לנצח משהו, רוץ 100 מטר. אם אתה רוצה לחוות משהו, רוץ מרתון." סיפורו מעורר ההשראה של ה"קטר הצ'כי" אמיל זאטופק.

"הוא עושה הכל לא נכון, חוץ מלנצח" כך אמר עליו המאמן לארי סניידר.

אמיל זאטופק

זאטופק נולד ב-19/9/1922, הילד השביעי במשפחה צ'כוסלובקית צנועה שהתגוררה בעיירה קופרז'יבניצה (Kopřivnice) שבחבל מוראבה, צ'כוסלובקיה. בגיל 16, החל כמו רבים מתושבי הסביבה לעבוד במפעל הנעליים "באטה" בעיירה זלין כדי לסייע לפרנסת המשפחה.
(את הסיפור המרתק של המפעל, כדאי לקרוא במאמר שלי – "Baťa – לא רק נעליים.." )

במסגרת עבודתו במפעל, השתתף אמיל הצעיר באימוני  ספורט כמקובל באותם הימים ולימים סיפר: "יום אחד מאמן הספורט במפעל, שהיה מאוד קפדן, פנה לארבעה נערים, בניהם אני, והורה לנו להתחרות במרוץ. מחיתי על כך וטענתי כי אני חלש ולא כשיר לרוץ, אבל המאמן שלח אותי לבדיקה גופנית, והרופא אמר שאני בסדר גמור. אז הייתי צריך לרוץ, וכשהתחלתי, הרגשתי שאני רוצה לנצח. אבל הגעתי רק למקום השני. ככה זה התחיל."  

ואכן לאחר הריצה הזו, הצטרף זאטופק למועדון האתלטיקה המקומי, ופיתח לעצמו תוכנית אימונים ייחודית על פי חומר שקרא על "הפיני המעופף", הספורטאי האולימפי הפיני פאבו נורמי. אגב, לימים, כאשר ביקר זאטופק בפינלנד, ניתקל בכתבה בעיתון ושם הועלתה השאלה "מיהו האתלט הגדול בכל הזמנים, זאטופק או נורמי" זאטופק השיב כי "הוא מתפלא על עצם קיום הדיון, הרי ברור שזה נורמי, אין בכלל שאלה."

לימים סיפר:
"כשהייתי צעיר הייתי איטי מדי… חשבתי, למה שאתאמן לרוץ לאט? אני כבר יודע לרוץ לאט. אני חייב ללמוד לרוץ מהר על ידי אימון לרוץ מהר… אנשים אמרו, 'אמיל, אתה טיפש', אבל כשזכיתי לראשונה באליפות אירופה הם אמרו: 'אמיל, אתה גאון!' "

זאטופק פיתח שיטת ריצה ייחודית המבוססת על "אינטרוולים" (לא מה שמוכר כיום). הרעיון הבסיסי של שיטת זאטופק התבסס על שילוב בין שלושה מרכיבים:

  1. "הליכה עד לקצה" – פיזית ומנטלית.
  2. "קצב מהיר", אינטרוולים של התפרצויות קדימה בקצב מהיר.
  3. "לרוץ הרבה" – כמה שיותר, כל הזמן, לרוץ.

לימים אמר:

"הייתי חייב ללמוד לרוץ מהר על ידי אימון לרוץ מהר. אז רצתי 100 מטר מהר מאוד…  אנשים אמרו 'אמיל, אתה משוגע. אתה מתאמן לספרינטים. אין לך שום סיכוי'. אמרתי, 'כן, אבל אם אני רץ 100 מטר 20 פעמים, זה 2 ק"מ וזה כבר לא ספרינט. ".

וזו הייתה שיטתו של זאטופק, להתייחס לכל מרחק ריצה כמקשה המורכבת ממספר רב של ספרינטים קצרים.

4 שנים מאוחר יותר, ב-1944, שבר זאטופק את שיאי צ'כוסלובקיה ב-2,000, 3,000 ו-5,000 מטר.
עם תום מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא צ'כוסלובקיה. ההצטרפות לצבא אפשרה לו להקדיש יותר זמן לאימונים ולפתח בהדרגה את שיטת האינטרוולים הייחודית שלו. זאטופק הועבר למסלול קצונה ובאותם הימים כבר העלה את עומס האימונים לרמות שלא היו מוכרות בעבר. את רוב הריצות ביצע במסלולי שטח, בנעלי צבא וזאת כדי לחסוך כסף וכהגנה מפני נקעים.

נעלי האימון של זאטופק משנת 1950

בשנת 1946 מצטרף זאטופק לנבחרת צ'כוסלובקיה לאליפות אירופה באוסלו. הוא  אמנם אינו זוכה במקומות הראשונים, אבל שובר את השיא הצ'כוסלובקי. את הפריצה הגדולה לתודעת הקהל הוא עושה במשחקים האולימפיים בלונדון ב-1948, הקהל מתאהב בו.

תחילה הוא מנצח את מקצה ה-10,000 מטר בהפרש מטורף של 47 שניות. כעבור שלושה ימים, במקצה 5,000 מטרים, התחרות צמודה בינו לבין הפייבוריט הבלגי, גאסטון רייף. בכניסה להקפה האחרונה היה זאטופק שלישי, בפער של כ-40 מטר מרייף. ואז, באופן מפתיע, אמיל פתח בספרינט וצמצם את הפער לצהלות הקצובות של הקהל: "זאטופק, זאטופק" אולם זה לא עזר, רייף ניצח, לזאטופק שהגיע שתי עשיריות אחריו, פשוט "נגמר המסלול"…

בשנים הבאות הוא ממשיך לשבור את שיאיו האישיים, עד כי באולימפיאדת הלסינקי ב-1952 זכה זאטופק בהישג בלתי ניתפס עבור רץ למרחקים ארוכים – 3 מדליות זהב עבור כל שלושת המקצים.

המקצה הראשון היה ריצת ה-10,000 מטר, לאחר ההקפה ה-6, זאטופק עבר להוביל ואז החלו הרצים לנשור בזה אחרי זה, אחרי שמונה קילומטרים פרש האחרון וזאטופק עושה שיא אולימפי חדש.

המקצה השני היה ריצת ה-5,000 מטר, 200 מטר לסיום נראה היה שמימון, כריס צ'טאוויי האנגלי והרברט שאדה הגרמני מצליחים לברוח לזאטופק אולם לפתע זאטופק "מעביר הילוך" וחולף על  פניהם. זהב שני ושיא אולימפי נוסף.

ולבסוף, המקצה השלישי, ריצת המרתון –זאטופק בכלל לא היה מיועד להשתתף במקצה המרתון, ולמען האמת, מעולם לפני כן לא רץ מרתון. ברגע האחרון, לאחר שכבר זכה במקצים ל-5,000 ו-10,000 מטר, החליט להצטרף גם למרתון. האסטרטגיה שלו למרתון הייתה פשוטה ביותר, הוא פנה אל ג'ים פיטרס, הבריטי המחזיק בשיא העולמי וביקש לרוץ לצידו. לאחר 15 הקילומטרים הראשונים, פנה זאטופק אל פיטרס ושאל אותו אם הוא לא חושב שהקצב שלהם מהיר מידי, פיטרס השיב לו בזלזול כי הקצב היה "איטי מדי", זאטופק לקח את הערה לתשומת ליבו, האיץ את הקצב, ניצח את המרוץ וקבע שיא אולימפי!! ופיטרס? פיטרס פרש ולא סיים את המרוץ.

זו הייתה הפעם היחידה בהיסטוריה בה אתלט זוכה בשלושת המקצים למרחקים ארוכים.

מהמרתון של 1956 לזאטופק לא היו ציפיות. גופו, כבר היה חבוט לאחר שנים של אימונים קשים, הגיע דור חדש של רצים מהירים שעקפו אותו ואם כל זה לא מספיק, שישה שבועות בלבד לפני המרוץ הוא נאלץ לעבור ניתוח בקע המפשעה. זאטופק קיווה לפחות להגן על שיאו, אבל למרות שנתן את כל כוחו, זה לא היה מספק. הוא סיים את המרתון רק במקום השישי ואת המרוץ ניצח יריבו וחברו הוותיק אלן מימון. זאטופק התמלא שמחה עבור חברו שתמיד היה שני לו, כך, ברוחב לב, ללא שמץ של מרירות או קנאה.

לזאטופק היה סגנון ריצה ייחודי ומאוד מנוגד לסגנון הריצה המקובל. ראשו היה מיטלטל מצד לצד, ידיו נעו בפראות, הוא היה מתנשף בכבדות, פניו היו מתעוותות בעוויתות כאב וסבל וגופו התנודד מצד לצד. תנועת ידיו המוגזמת וההתנשפויות, העניקו לו את הכינוי "הקטר הצ'כי".
כשנשאל על הבעות פניו המעונות, "זה לא התעמלות קרקע או החלקה אומנותית, אתה יודע."

הניו-יורק הראלד טריביון תיאר אותו "מתנודד, מתפתל, גורר ואוחז בפלג גופו… הוא רץ כמו גבר עם חבל סביב הצוואר. הוא נראה על סף חנק." הניו יורק טיימס סיפר, כי זה מרגיש כאילו פעולתו היא של "נשמה שסועה על מתקן של עינויים פיזיים ונפשיים". עיתונאי אחר אמר שהוא נראה "כמו אדם שמתאבק עם תמנון על מסוע".

לעומתם, טען זאטופק כי "מסלול הריצה אינו משטח החלקה על הקרח, אין צורך לחייך ולעשות רושם נפלא על השופטים."

בצירוף מקרים, זאטופק ורעייתו דנה נולדו בדיוק באותו התאריך, דנה זאטופקובה, אף היא הייתה ספורטאית ואף זכתה במדליית זהב בהטלת כידון באולימפיאדת 1952.

לדנה ואמיל היה הומור רב בנושא הספורט, זכייתה בזהב בהטלת הכידון חלה דקות ספורות לאחר שאמיל זכה בזהב במקצה 5,000 מטר. לימים סיפרה: "הוא חזר מהכרזת הזוכים, אז אמרתי לו, 'נו, עכשיו אתה מוכן להשאיל לי את המדליה בשביל המזל'. אמיל נתן לי אותה וככה ניגשתי לתחרות ובזריקה הראשונה זרקתי את השיא האולימפי. זה היה מעל 50 מטר וניצחתי."

במסיבת העיתונאים לכבוד זכייתה, אמר אמיל כי הניצחון שלו ב-5,000 מטר "העניק לה השראה "לניצחון", דנה לא נותרה חייבת ואמרה "באמת? אוקיי, לך, תן השראה לאיזה ילדה אחרת ותראה אם ​​היא זורקת כידון למרחק 50  מטרים!".

בקריקטורה מאותם הימים, ניראה אמיל בורח בריצה ודנה רודפת אחריו עם כידון מונף.

דנה רודפת אחרי אמיל עם כידון מונף


זאטופק היה ידוע באישיותו הידידותית והעובדה שדיבר 7 שפות, הביאה לביתם ביקורים רבים של ספורטאים בינלאומיים שעימם התיידד בתחרויות. באותם הימים הם היו אחד מזוגות הספורטאים המפורסמים ביותר  בעולם.


יריבו הבריטי גורדון פירי תיאר את ביתו "זה הבית הכי עליז בו ביקרתי". בשנת 1966 אירח זאטופק בביתו את הרץ האוסטרלי רון קלארק שהגיע למרוץ בפראג. קלארק, שבר שיאים רבים, אולם מעולם לא זכה במדליית זהב אולימפית. זאטופק ידע כי קלארק עובר תקופה לא טובה. בתום הביקור העניק זאטופק את אחת ממדליות הזהב שלו מאולימפיאדת 1952 לקלארק ועליה הקדשה אישית: "לא בגלל החברות בינינו, אלא בגלל שמגיע לך".

זאטופק נחשב לגיבור לאומי, וכנהוג, היה דמות משפיעה במפלגה הקומוניסטית אולם מאחר ותמך בהפגנות  האביב של פראג ב-1968, נשללה ממנו דרגתו הצבאית, הוא גורש מהצבא ומהמפלגה. הוא מצא עבודה בחברה שהסכימה להעסיק אנשים עם "כתם" (שמה "Stavební Geologie") ותפקידו היה בצוות חיפוש משאבי טבע ברחבי בוהמיה.

זה הזמן להזים את השמועה כי הוא נשלח, כמו אחרים, לעבוד ככורה במכרה אורניום. מדובר בשמועה לא נכונה, שכן המכרות הללו נסגרו שנים רבות קודם לכן.

בשנת 1977, לאחר שהממשלה הקומוניסטית כבר לא ראתה בו איום, חזר זאטופק לפראג, וקיבל הצעת עבודה משפילה ב- ČSTV (האיחוד הצ'כוסלובקי לחינוך גופני). זו הייתה עבורו הדרך היחידה לחזור לפראג ואל אשתו ולכן הוא קיבל אותה. בהיותו דובר 7 שפות, מונה לעבוד במעקב אחר פרסומים זרים במטרה לזהות את ההתפתחויות האחרונות בתחום מדעי הספורט וטכניקות האימון. זו הייתה עבודה אפורה ומשפילה בחדר טחוב אי שם מתחת לאצטדיון סטראהוב.

אמיל זאטופק נפטר בפראג ב-22/11/2000, בגיל 78 בעקבות אירוע מוחי, ארונו הוצב בתיאטרון הלאומי והוא זכה להלוויה מפוארת בה השתתפו דמויות מובילות מעולם הספורט הבינלאומי.

קברו של זאטופק בחצר כנסיית אנה הקדושה ב-Rožnov pod Radhoštěm
(צילום Roni Gipsz)

דנה זאטופקובה נפטרה ב-13/3/2020, בגיל 97.

"אם אתה רוצה לנצח משהו, רוץ 100 מטר. אם אתה רוצה לחוות משהו, רוץ מרתון." – אמיל זאטופק.

על שמו של זאטופק רשומים 17 שיאי עולם בריצה, 4 מדליות זהב אולימפיות ומדליית כסף. הטריפל ההיסטורי – היחיד בדברי ימי המשחקים האולימפיים, האדם הראשון שירד מ-29 דקות ל-10,000 מטר, האדם הראשון שרץ מעל 20 ק"מ בריצת שעה ואחד מ-12 האתלטים הראשונים שנבחרו להיכל התהילה של האתלטיקה.

בשנת 1997, נבחר זאטופק ל"ספורטאי האהוב ביותר במאה ה-20" ובאוגוסט 2021, אמור לצאת בצ'כיה סרטו של המפיק הצ'כי דויד אונדרז'יצ'ק (David Ondříček), המספר את חייו של זאטופק. אגב, אותו במאי כבר עשה על זאטופק סרט, ב-2016, אולם אז היה זה סרט תיעודי, הפעם מדובר בסרט קולנוע באורך מלא.

אנקדוטה קטנה, במאי הסרט, דויד אונדרז'יצ'ק, הוא בנו של מירוסלאב אונדרז'יצ'ק (Miroslav Ondříček) מי שהיה הצלם הראשי של הבמאי מילוש פורמן (Miloš Forman) וליווה אותו בסרטיו המפורסמים ביותר כגון "אמדיאוס", "שיער" ואחרים וצילם גם סרטים הוליוודיים כגון "ליגה משלהן", "לארי פלינט", "העולם על פי גארפ" ואחרים.

ואם באנקדוטות עסקינן, לתפקיד דנה, אשתו של אמיל זאטופק, ליהק דויד אונדרז'יצ'ק את אשתו, השחקנית מרתה איסובה (Martha Issová).

דויד אונדרז'יצ'ק ואשתו מרתה איסובה
עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.

השאר תגובה

קצת עלי

ישראלי שחי בצ'כיה מאז תקופת הדינוזאורים פחות או יותר.
אני מתעסק כאן בתיירות, הרבה כמובן בפראג, אבל מעדיף לקחת את לקוחותי לגלות את צ'כיה הנפלאה. אהבתי הגדולה תמיד הייתה צפון צ'כיה. וכך אני חי לסירוגין בביתי בפראג ובבית הנופש שלי בצפון צ'כיה.
מעבר להיותי מדריך, אני היסטוריון חובב וכותב מאמרים בתחומים רבים, ובהם רבים על ההיסטוריה הצ'כית.
נשוי לצ'כית ואב גאה ל-3 צ'כיות (יותר ישראליות למען האמת)

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit