צבי הירשפלד(1882 – 1918) איש העלייה הראשונה שעמד בראש מתיישבי רוחמה, היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה, על שמו היישוב "שדה צבי".
לפני הקמת חוות רוחמה היה מבין מתיישבי ראשון לציון.
מצאתי מכתב ששיגר ל"המשרד הארץ-ישראלי" בנוגע לקבוצה של יוצאי תימן שהגיעו לראשון לציון. הוא לוקח על עצמו הכל, לא רק הסברה אלא גם קליטה. הוא קולט ומממן מכיסו את שיכון ה״מעברה״ בתקווה שכספו יוחזר לו על ידי אותו מוסד ציוני עולמי ״המשרד הארץ־ישראלי״.
ה״באראקען״ (צריפים) בשביל התימנים
ראשון לציון
י"ג אלול תרע״ב 26/8/1912
לכבוד
מנהלי המשרד הארץ ישראלי
א.נ.
היות כי בשבוע העבר באו הנה משפחות אחדות תמנים והמה שכבו בחוץ בלי שום מחסה על ראשם, ולכן שכרתי תמול בשבילם מחסן המכיל 3 תאים והכנסתי אותם שמה כדי שלא יתגוללו בחוצות המושבה.
המחסן הנ״ל עולה לחודש 12 בישליק (7 פרוטות בערך) והנני מתכבד להודיעכם מה ההוצאה הנ״ל ובטובכם לאשר לי ההוצאה הנ״ל בשבילם עד שיסודר מעונות בשבילם..
תסלחו לי על ההוצאה הנ״ל שעשיתי בלי שאלת רשותכם אבל לא יכולתי לראות את צרת וצער התמנים, הנשים והטף האומללים והנדכאים באין להם מקום להניח את ראשם.
ובטובכם להשיב לי תשובתכם בנידון ההוצאה הנ״ל.
כן מתכבד להודיעכם כי בקרב מאד אולי השבוע יגמר שני הבאראקען (צריפים))בשביל התמנים שהנני בונה על חשבונכם ותטיבו נא להודיעני מי ליישב שמה בשמונה החדרים.
בנוגע להבאראקען השלישית רק יאשר ועד המושבה המגרש תיכף אגש לעבודה.
בכבוד ויקר
צבי הירשפלד
בשנת 1913 נענה הירשפלד להצעתם של ארתור רופין ויהושע טהון מטעם "המשרד הארץ ישראלי" של ההסתדרות הציונית לנהל את המשק בנחלת ג'ממה, שנרכשה עבור אגודת "שארית ישראל" במוסקבה. הוא הציע להנהלת האגודה במוסקבה לקרוא להתיישבות החדשה בשם "רוחמה", על שם הפסוק בספר הושע "וזרעתיה לי בארץ וריחמתי את לא רוחמה", והצעתו התקבלה. הירשפלד הקפיד להעסיק בחווה פועלים יהודים בלבד.
קבוצת התימנים שעברו דרך חוות רוחמה לבניית הגשר הטורקי בבאר שבע, לנו והצטיידו בחוותו של הירשפלד. הוא היה מעורב גם בניסיון למצוא קבר להרוגי אסון הקרון בתחנת הרכבת בבאר שבע ב-1917.
שבסופו של דבר נקברו בקבר אחים בבאר שבע.
בשנת תרע"ח (1918) חלה הירשפלד במחלת טיפוס הבהרות שפרצה אז בארץ, והוא מת בראשון לציון בח' בניסן תרע"ח, כבן 36.
