ה״באראקען״ בשביל התימנים | גואל דרורי

צבי הירשפלד(1882 – 1918)  איש העלייה הראשונה שעמד בראש מתיישבי רוחמה,  היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה, על שמו היישוב "שדה צבי".

לפני הקמת חוות רוחמה היה מבין מתיישבי ראשון לציון.

מצאתי מכתב ששיגר ל"המשרד הארץ-ישראלי" בנוגע לקבוצה של יוצאי תימן שהגיעו לראשון לציון. הוא לוקח על עצמו הכל, לא רק הסברה אלא גם קליטה. הוא קולט ומממן מכיסו את שיכון ה״מעברה״ בתקווה שכספו יוחזר לו על ידי אותו מוסד ציוני עולמי  ״המשרד הארץ־ישראלי״.


ה״באראקען״ (צריפים) בשביל התימנים

ראשון לציון

 י"ג אלול תרע״ב 26/8/1912

לכבוד

מנהלי המשרד הארץ ישראלי

 א.נ.

היות כי בשבוע העבר באו הנה משפחות אחדות תמנים והמה שכבו בחוץ בלי שום מחסה על ראשם,  ולכן שכרתי תמול בשבילם מחסן המכיל 3 תאים והכנסתי אותם שמה כדי שלא יתגוללו בחוצות המושבה.

המחסן הנ״ל עולה לחודש 12 בישליק (7 פרוטות בערך) והנני מתכבד להודיעכם מה ההוצאה הנ״ל ובטובכם לאשר לי ההוצאה הנ״ל בשבילם עד שיסודר מעונות בשבילם..

תסלחו לי על ההוצאה הנ״ל שעשיתי בלי שאלת רשותכם אבל לא יכולתי לראות את צרת וצער התמנים, הנשים והטף האומללים והנדכאים באין להם מקום להניח את ראשם.

ובטובכם להשיב לי תשובתכם בנידון ההוצאה הנ״ל.

כן מתכבד להודיעכם כי בקרב מאד אולי השבוע  יגמר שני הבאראקען (צריפים))בשביל התמנים שהנני בונה על חשבונכם ותטיבו נא להודיעני מי ליישב שמה בשמונה החדרים.

בנוגע להבאראקען השלישית רק יאשר ועד המושבה המגרש תיכף אגש לעבודה.

בכבוד ויקר

 צבי הירשפלד


בשנת 1913 נענה הירשפלד להצעתם של ארתור רופין ויהושע טהון מטעם "המשרד הארץ ישראלי" של ההסתדרות הציונית לנהל את המשק בנחלת ג'ממה, שנרכשה עבור אגודת "שארית ישראל" במוסקבה. הוא הציע להנהלת האגודה במוסקבה לקרוא להתיישבות החדשה בשם "רוחמה", על שם הפסוק בספר הושע "וזרעתיה לי בארץ וריחמתי את לא רוחמה", והצעתו התקבלה. הירשפלד הקפיד להעסיק בחווה פועלים יהודים בלבד.

קבוצת התימנים שעברו דרך חוות רוחמה לבניית הגשר הטורקי בבאר שבע, לנו והצטיידו בחוותו של הירשפלד. הוא היה מעורב גם בניסיון למצוא קבר להרוגי אסון הקרון בתחנת הרכבת בבאר שבע ב-1917.

שבסופו של דבר נקברו בקבר אחים בבאר שבע.

בשנת תרע"ח (1918) חלה הירשפלד במחלת טיפוס הבהרות שפרצה אז בארץ, והוא מת בראשון לציון בח' בניסן תרע"ח, כבן 36.

גואל דרורי

גואל דרורי

גואל דרורי הוא צלם, ואמן רב תחומי.
היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל.
יקיר העיר באר שבע.

השאר תגובה

קצת עלי

גואל דרורי הוא צלם, אוצר, יוצר, ואמן רב תחומי באומנויות ויזואליות. היה מעורב בהקמת קריית האמנות בבאר שבע בשנות השבעים, ומקים הגלריה הראשונה לצילום בישראל. הציג עשרות תערוכות יחיד ברחבי הארץ והעולם. הוא יקיר העיר באר שבע ויו"ר "פורום יקירי העיר", חוקר באר שבע, מורה ומרכז המגמות לצילום, טלוויזיה, תקשורת וקולנוע, עד לאחרונה לימד בבתי ספר תיכוניים ובמכללות. הוא הקים את "המכללה לאומניות המסך" בבאר שבע.

גואל אוצר שתי התערוכות ל"תולדות באר שבע 1900-2020" שהוצגו ב"מוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח" וב"מתחם הקטר 70414" כמו גם את צרור התערוכות "שבע זום". צילומיו מוצגים ב"מלון בראשית" במצפה רמון, ב"מוזיאון ג'ו אלון" לתרבות הבדואים, ב"פארק קרסו למדע" ולאחרונה הקים תערוכת קבע של תולדות באר שבע ב"מלון הנגב" החדש.

גואל הוא בעל אוסף מצלמות של למעלה מ-1500 מצלמות משנות השמונים של המאה ה-19 ועד ימינו. לאחרונה הוא הקים את עמותת "צלמנייה" העמותה לצילום ותיעוד מורשת באר שבע ע.ר. ואת "בית הצלמנייה" בבאר שבע – בית לצלמים ולחובבי צילום ומוזיאון למצלמות עתיקות, כמו כן הוא מוציא לאור וכותב ומלקט פרקים עלומים מתולדות העיר בספר "פעם צילמתי, כאן נולדה עיר". הוציא לאור אלבומי הצילום, ביניהם: אלבום באר שבע 25 שנים, אלבום דימונה, ספר  לצליינים בבית-לחם, את השנתונים הכלכליים לנגב.

לצידו של גואל עובדת למעלה מעשר שנים, מיכל קרצמר-מונטל מנהלת התפעול של "בית הצלמנייה" ושל "ארכיון גואל דרורי" המסייעת לו גם בהגהת הפוסטים של "פעם צלמתי – כאן נולדה עיר".

סנן מאמרים לפי נושאים

פוסטים אחרונים

פוסטים נוספים

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit