מידי פעם נחה עלי הרוח ואני יושב לכתוב... לעיתים מדובר במחקר של חודשים ולעיתים משהו שסתם בא לי להביע...

להיות יהודי בצל ההשכלה – הרב דוד גאנץ.

מאז ימים עברו הדת היהודית התנגשה עם המדע, כי איך לדוגמא נסביר תופעות כמו האבולוציה? היחסים המורכבים בין הדת למדע מעסיקים אנשי דת ומדענים, ובהם מדענים האדוקים בדתם, מזה מאות בשנים.
בדרך כלל מניחים המאמינים בדת מסוימת שסתירה בין תורתם לתגליות המדע אינה אפשרית, מפני שאם הדת נכונה – אף התורה שלה נכונה. ר' יהודה הלוי ביטא תפיסה זו בספר "הכוזרי": "חלילה לאל, מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין, או דבר שהוכח במופת שכלי!" (מאמר ראשון, פסקה ס"ז). משום כך, כאשר ישנו קונפליקט בין הנאמר בתורת הדת לבין מוסכמה מדעית כלשהי, הברירה היא או לטעון שהמוסכמה המדעית אינה מבוססת; או לפרש את הפסוקים בצורה שתיישב את הסתירה; או לדחות את האמונה בשלמות הטקסט הדתי.
אז יש את אלו האומרים – "ככה זה וזהו" אם מצד המאמינים או מצד המדענים, ויש האומרים "נלמד, נחקור, נסיק מסקנות ונמצא את השילוב שמחבר בין המדע לתנ"ך.

אחד מאלו היה הרב דוד גאנץ.

קרא עוד »

אמנון ותמר – סיפור אונס ונקמה או שמא קונספירציה פוליטית?

אמנון היה בנו בכורו של דוד המלך, שנולד בחברון לאחינועם היזרעאלית.
תמר הייתה בתו של דוד המלך מאישה אחרת, מעכה בת תלמי מלך גשור.
וכך היו השניים אחים חורגים.

אמנון חשק בתמר אחותו, ואנס אותה, ולאחר מכן גירש אותה מביתו בבושת פנים "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי גְדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ". דוד כעס על מעשה אמנון אך לא הענישו, אבל אבשלום, אחיה המלא של תמר, חיכה שנתיים ולבסוף רָצַח את אמנון, ומייד ברח מפחד מאביו לארץ גשור.
רֶצַח אמנון נחשב לאחד העונשים לדוד על פרשת בת שבע, דוד התאבל על מות אמנון במשך כמה שנים ויש הטוענים כי זו הייתה תחילת הסוף של ממלכת דוד.

קרא עוד »

המעבר לנהיגה בימין הדרך (ולהיפך)

עבור רוב הנהגים המודרניים, נהיגה בנתיב הימני היא כה טבעית, עד כי לא יעלה על דעתם לחשוב למה אנו נוסעים בנתיב הימני. אמנם המדינות בהן נהוג לנהוג בנתיב השמאלי נדירות, הרי שמבחינה היסטורית נהיגה בימין הדרך היא חידוש יחסי.

קרא עוד »
עופר דהן

עופר דהן

שנים אני כותב, עוד מילדות, תמיד ידעתי להביע את עצמי בכתב הרבה יותר טוב מאשר בעל-פה.
כתבתי שירים, כתבתי סיפורים, כתבתי מאמרים, כתבתי סיכומים... בעצם הדבר היחיד שלא כתבתי זה שיעורי בית...
אמנם לא ניהלתי יומן כהלכתו, אבל פעמים רבות כתבתי לעצמי דברים מעין "סיכום היום".
תמיד כשרציתי לומר משהו - כתבתי! לחברות, לחברים, לשותפים למורים.. תמיד בכתב.